עמוד:68

שישה בתי ספר בארץ עקב חשד לאי - קיום טוהר הבחינות . " המשרד רואה בטוהר הבחינות ערך עליון ופועל בנחישות לשמירה על העיקרון הזה " , נמסר לנו מדובר משרד החינוך . " בהתאם לכך מופעלים אמצעים שונים כדי לאכוף את הנושא , כמו כנסים מקצועיים למנהלי בתי ספר שהיקף התופעה בהם גדול יותר , הגדלת מספר המשגיחים וכן שליחת בקרים לסניפי הדואר ששאלוני הבחינה מאוחסנים בהם , כדי שיוודאו את אטימות שקי השאלונים עד הגעתם לבתי הספר . יתרה מזאת , הוחמר העונש לתלמיד שהפר את טוהר הבחינה ביותר משאלון אחד באותו מועד : השעיה מהיבחנות עד לשלושה מועדי בחינה עוקבים " . פסקה 4 איך אפשר להסביר את העובדה שעל אף מערכת המוסר המפותחת יחסית בקרב ילדים בגיל ההתבגרות ועל אף הבנתם כי מדובר בפעולת מרמה לכל דבר , יש מספר בלתי מבוטל של תלמידים שמעתיקים במבחנים ? פסקה 5 פזית קורן , ד " ר לחינוך , מומחית לכתיבה מקצועית המנחה סדנאות חינוך ומפתחת תוכניות לימודים , מסבירה : " להפרה של האיסור המוסרי הזה על ידי בני נוער , על אף המודעות לכך , יש כמה סיבות : הראשונה היא דחף הישרדותי – אותו מכניזם שמעודד אותנו לשמור על עצמנו במגוון סיטואציות , פועל גם במהלך מבחן . הדיבור העצמי שחולף בראש ' אם לא אצליח במבחן , לא אשרוד , לא אעמוד בציפיות , אאכזב את הוריי ואת עצמי ' הוא זה שדוחף תלמידים רבים למקום הזה על אף הידיעה שהם פועלים באופן לא ראוי " . פסקה 6 " הסיבה השנייה היא שינוי בסקלת המוסר , כלומר התרופפות בערכי המוסר : התנהגויות , שנחשבו בעבר בלתי מוסריות , הפכו לנורמה . כמו כן , במקצועות ובתחומים שנתפסים בעיני בני הנוער פחות מעשיים ופחות חשובים , ההעתקה היא בבחינת מרד הנתפס כלגיטימי . והסיבה האחרונה – הקלות הבלתי נסבלת של ההעתקה . לתלמידים חלשים , שמבקשים לעשות קיצורי דרך , המערכת מספקת לעתים מבחנים לא יצירתיים בעליל , שהופכים את ההעתקה למשימה קלה . התלמידים אינם חשים סכנה ובוחרים בדרך הקלה , בלי מאמץ " . פסקה 7 באשר לענישה במקרים של העתקה - הדעות חלוקות . ד " ר קורן מאמינה שהמורה צריך לחשוב כיצד לפעול בהתאם לנסיבות . " יש ילדים צייתנים שמעולם לא העתיקו ועושים זאת פעם אחת כחלק ממרד נעורים , אחרים מעתיקים מתוך הרגל , ויש כאלה שחוששים מהוקעה חברתית , ולכן הם מאפשרים לאחרים להעתיק מהם . גיל ההתבגרות הוא גיל של שיקולים של מקובלות בחברה , לכן נדרשת מהצוות החינוכי מעט רגישות " . אמנם קורן מדגישה כי המסר צריך להיות שהעתקות הן פסולות , אך היא אינה רואה בענישה כלי יעיל . לטענתה , לימוד טכניקות שונות ללמידה ושיחות בנושא העתקה יכולים להביא יותר תועלת . פסקה 8 לעומתה , ד " ר רחל פסטרנק , סוציולוגית של החינוך , סבורה שהעתקה במבחנים כמוה כהתחמקות מתשלום מס – שתי הפעולות אסורות . לדעתה , המסר חייב להיות נחרץ וחד - משמעי : העתקה היא מעשה פסול שיש למגר אותו . " לצערי " , היא אומרת , " יש לגיטימציה מוסווית סביב הנושא . ובכלל – מה נחשב להעתקה ? האם להעתיק מוויקיפדיה נחשב להעתקה ? מתי אנו מרשים העתקה , ומתי אנו אוסרים אותה ? סביב כל השאלות הללו יש עמימות " .

מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר