עמוד:29

וגידים מקורם בערבית ) , המתמטיקה ( אלגברה היא גלגול של " אל ג ' אבר " = " החיבור " ) , האסטרונומיה ( כך הערבים הגו את השם " שביל החלב " ) והגסטרונומיה ( קפה , סודה , אלכוהול , ארטישוק , טונה , לימון , טרגון , כורכום , זעפרן , סומק , סורבה – את המאכלים ואת שמותיהם הבין - לאומיים , הביאו הערבים לאירופה ) . במשך ימי הביניים הונצחו באוניברסיטאות בלב אירופה תאוריות ודעות בעיקר בלטינית . פסקה 4 גם כיום יש הסוברים שידיעת שפות רבות טובה וחשובה לקדמה . אולם נראה כי את השפה הבין - לאומית מכתיבה הפוליטיקה , וכיום מוטב לעצור את " הורדת הידיים " התרבותית הזו , המנסה להכתיב איזו שפה חשובה יותר . מלחמות סביב שפת הלימוד אף התחוללו סביב ייסוד הטכניון בחיפה והאוניברסיטה העברית בירושלים בראשית המאה הקודמת . וכעת , משכשל הניסיון לפתח שפה אוניברסלית - דומה שהמאבק תם , ואין טעם לכפות לימודי שפה זרה על איש . כלי תרגום אוטומטיים הולכים ומשתכללים כדי לאפשר בעתיד תקשורת בין דוברי שפות שונות . פסקה 5 כפי שהעברית הוכיחה , שפות אינן חייבות " למות " . אפשר " להחיותן " . כך קרה לעברית וכך גם מנסים הסקוטים והאירים , חובבי היידיש ועוד קבוצות לעשות זאת . גם הלטינית , שנדמה כי נמחתה , נותרה עד לפני שלוש שנים השפה החוקית היחידה לזיהוי צמחים בבוטניקה . אך בעוד העברית הקדומה וכתב היתדות השתמרו באמצעות הטכנולוגיה בת זמנן , חקיקה בסלע , מה ישמור על שפות נכחדות בעידן הדיגיטלי ? פסקה 6 פעם היו נוזפים כאן : " עברי , דבר עברית " . היום מעט מדי יהודים יודעים ערבית , בני נוער רבים יודעים ספרדית בעיקר מטלנובלות , ורבים מאתנו רואים בדרישה ללימוד שפה זרה טרחה מיותרת . האם הטכנולוגיה תשחרר אותנו לחלוטין מהצורך ללמוד שפות ? ימים יגידו . פרופ׳ שיזף רפאלי הוא חוקר ומרצה בתחום מערכות מידע וניהול ידע ומידע . . 1 קראו כל אחת מהפסקות וכתבו בהכללה את תוכנה . כדי להכליל ענו על שתי השאלות : מהו נושא הפסקה ? מה נאמר על הנושא בפסקה ?

מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר