|
|
עמוד:10
על מה שואלים – על החלק או על השלם ? על הגורם או על המכפלה ? מהי הפעולה המתמטית הנדרשת לפתרון הבעיה ? היכן מופיע משפט השאלה – בהתחלה , באמצע או בסוף ? בל " ש – בעיות לא שגרתיות מטרת העיסוק בבעיות אלה היא חשיבה על דרכי פתרון מגוונות , התמקדות בתהליך הפתרון והרחבת נקודת המבט של התלמידים על נושאים ועל רעיונות מתמטיים . בפרק מובאות בעיות ממגוון סוגים : בעיות שמתאימות להן תשובות רבות בעיות המצריכות פתרון על ידי מיצוי אפשרויות , ומומלץ לעודד בהן חיפוש שיטתי של פתרונות בעיות המאפשרות מציאת חוקיות בעיות בנושאים מתמטיים שלא נלמדו בכיתה באופן ישיר ונועדו לעודד את התלמידים לפתור אותן באופן אינטואיטיבי בעיות המעודדות מציאת דרכי פתרון שונות . בל " ש – דרך העבודה המומלצת : מומלץ שהתלמידים יפתרו את הבעיות האלה בקבוצות קטנות . דרך זו מאפשרת שיחה , התלבטות ועבודה משותפת . חשוב להתחיל את העיסוק בבל " ש בפתיחה קצרה של המורה , שבמהלכה יהיה אפשר לבדוק אם המושגים המוזכרים בבעיה ידועים לתלמידים ואם המשימה ברורה להם . לעתים כדאי לשאול את התלמידים שאלות הבהרה או להציג להם בעיה דומה לבעיה הנתונה כדי לשפוך אור על מורכבותה . רצוי לאפשר לתלמידים לעבוד באופן עצמאי בתוך הקבוצה . חשוב לא לנסות לקצר את זמן התלבטותם של התלמידים , לאפשר להם להתנסות במגוון דרכי עבודה , לבקש מהם לנמק את הצעותיהם ולעודד אותם להתייעץ זה עם זה . חשוב לשים לב לתלמידים הנתקלים בקשיים ולחלץ אותם מהמבוי הסתום שאליו נקלעו בעזרת שאלות מנחות . כדאי לערוך דיון כולל על דרכי העבודה , על פתרונות אפשריים ועל מסקנות או הכללות הנובעות מן העבודה . בכל דיון אפשר להרחיב את תחומה של הבעיה . למשל : אפשר לשאול על כל אחד מהנתונים מה יקרה אם נחליף אותו בנתון אחר , ואיך ישפיע הדבר על פתרון הבעיה או על ההכללות הנובעות ממנה .
|
|