|
|
עמוד:7
התרגיל שבעזרתו פותרים את הבעיה בין שמדובר בבעיות חיבוריות ובין בבעיות כפליות , אפשר לפתור אותן בשתי דרכים – בעזרת תרגיל ישיר ובעזרת תרגיל עקיף . פתרון ישיר אינו בהכרח טוב יותר מפתרון עקיף . דוגמה : למסיבה הגיעו ילדים שהחזיקו 20 בלונים . כל ילד החזיק 5 בלונים . כמה ילדים הגיעו למסיבה ? בפתרון ישיר משתמשים בתרגיל שתוצאתו היא התשובה : בפתרון עקיף משתמשים במשוואה שהמספר החסר בה הוא התשובה : תלמידים משתמשים בפתרון עקיף בעיקר בבעיות ששואלים בהן על אחד הגורמים או על אחד החלקים , מכיוון שלרוב תרגיל חילוק קשה יותר מתרגיל כפל מקביל , ותרגיל חיסור קשה יותר מתרגיל חיבור מקביל . ברוב המקרים התרגילים או המשוואות שהתלמידים כותבים מבטאים את דרך חשיבתם על הבעיה . לדוגמה : הפתרון העקיף לעיל מבטא את החשיבה הזאת : כמה ילדים מחזיקים 20 בלונים בסך הכול , אם כל ילד מחזיק 5 בלונים ? סוגי הבעיות בפרק זה הפעילויות שבפרק זה מתמקדות בבעיות מילוליות חד - שלביות – בעיות שלפתרונן נדרשת פעולת חשבון אחת בלבד . בכיתות א ו - ב נחשפו התלמידים לשני סוגים של בעיות מילוליות : בעיות חיבוריות – בעיות שלפתרונן משתמשים בתרגילי חיבור או בתרגילי חיסור , ובעיות כפליות – בעיות שלפתרונן משתמשים בתרגילי כפל או בתרגילי חילוק . בפרק זה ייחשפו התלמידים לראשונה לשני הסוגים יחדיו ויידרשו להכריע עבור כל בעיה באיזה סוג מדובר . חשוב להדגיש לפני התלמידים שמילה אחת או שתיים אינן קובעות את סוג הפעולה הנדרש , אלא הקשר שבין הקבוצות השונות - אם הן חלקים ושלם או גורמים ומכפלה . לצד בעיות אלה יש בפרק עיסוק גם בבל " ש – בעיות לא שגרתיות , שיש להתאים להן דרכי פתרון שונות בהתאם לניתוח המצבים המתוארים בהן . בעיות אלה מצריכות דרכי פתרון מיוחדות , כגון מיצוי אפשרויות והפעלת שיקולים לוגיים הקשורים לתיאור הקבוצות . חלק מבל "ש הן בעיות הקשורות לנושאים שטרם נלמדו . המטרה היא לאפשר לתלמידים להתנסות בפתרון בעיות כאלה באופן אינטואיטיבי לפני הלימוד הפורמלי של המבנים שלהן .
|
|