עמוד:201

בורים , חסרי תרבות , או שהם אינם מודעים למעשיהם . ניתוח מעמיק יותר של התשובות במדגם חושף , כי ככל שהתושבים אמידים יותר הם מקשרים בין השלכת אשפה במקום ציבורי לבין בורות , וככל שהתושבים עניים יותר , הם מקשרים בין השלכת אשפה לבין חוסר ברירה . על אף שהמרואיינים שלנו הגדירו לעתים קרובות את הפנייה לרשויות כצעד אפשרי , למעשה , היה מספר המתלוננים נמוך . בשנת 1997 רק % 3 . 9 מהמרואיינים הגישו תלונה . שני שלישים מהם היו מכפר אל - אלו , שם התלוננו רובם על מפעל המלט ועל השלכת פסולת ואשפה לתעלות ולנילוס . לדעתם , התעלות הן באחריות הממשלה , ורק הממשלה יכולה לטפל בהן ולפתור בעיות סביבה הקשורות בהן . מתוך 91 התלונות , רק 16 מרואיינים דיווחו שעניינם הסתיים באופן מוצלח . ב - 12 מן המקרים הללו , התוצאה הייתה שחיברו את בתיהם למערכת הביוב החדשה . מלבד תלונות בעל פה הוגשו תלונות בכתב . לדוגמה , ראש אחת החמולות בכפר אל - אלו יזם התכנסות של אנשים בקשר לבעיות הנובעות ממערכת הביוב . הם פנו לעירייה והגישו עצומות בעניין , אך דבר לא נעשה . אחרים אומרים שאיסוף חתימות עלול להיות מסוכן ; לדעתם " לאיש אין זמן לזה וכולם מפחדים מהממשלה , בעיקר כעת , כשיש חשש שכל אחד עלול להיעצר . " שיטת פעולה ידועה אחרת היא הפצתו של אירוע המטרד באמצעי התקשורת . תושבי כפר אל - אלו , למשל , דיברו רבות על כך שיש לפרסם בטלוויזיה את הבעיות שמקורן במפעל המלט . ואכן , האזור שלהם הוצג בשידור טלוויזיה כדוגמה לאזור שיש בו זיהום תעשייתי . כאשר הגיע צוות הצילום לכפר אל - אלו , היה האבק כה סמיך , עד שהצוות סירב להוציא את המצלמות מן הרכב מחשש שיינזקו ! הפרסום בעיתונים נגיש יותר , והתושבים כותבים מכתבי תלונה לעיתונים . לדעתם אין לעיתונות השפעה רבה כמו לטלוויזיה . מכל מקום , נראה להם שאם מפרסמים את המקרה באמצעי התקשורת , הממונה יטפל בו . ואכן , לעתים עושים משהו בנידון . פעולה מעודנת יותר מהגשת תלונה היא למצוא מתווך ( שתדלן , בערבית : ואסטה ) , אדם שיציג את הבעיה לפני הממונים ויסייע בפתרונה . פעולה זו ננקטת בעיקר כשמעמדו החברתי של הפקיד הממונה גבוה בהרבה מזה של המתלונן . במקרים רבים המתווך הוא נבחר ציבור , ורצוי שיהיה חבר פרלמנט . לא נמצאו כאן סיפורי הצלחה כלשהם . באופן תיאורטי העדיפו המרואיינים לפנות למתווך מאשר להגיש תביעה לבית משפט ( % 43 . 5 לעומת % . ( 31 . 8 אחת הבעיות המתעוררות במקרה של פנייה למתווך כזה היא , שהצד שכנגד עשוי למצוא מתווך שמעמדו גבוה יותר , שיש לו קשרים עם פקידים בכירים והשפעתו רבה יותר . בארבעת האתרים שנחקרו נתפס שיתוף הפעולה בין דיירי השכונה לבין עצמם כנושא בעייתי . תושבים מדאר א - סלאם , לדוגמה , מדגישים שוב ושוב שבניגוד לעבר , עתה קשה ליצור יחסי שיתוף בין הדיירים , ובעיקר עם דיירים חדשים . לדבריהם : " כיום אנשים רבים בדאר א - סלאם אינם מכירים זה את זה . הם באו ממקומות שונים , והם זרים באזור . אינך יודע מאין באו השכנים שלך . בעבר היה קל לזהות את מי שפעל נגד הקהילה ואת מי שפגע בשכנים . כיום אין זה אפשרי . " במדגם שנערך בשנת 1997 הסכימו % 88 . 6 מהנשאלים ששיתוף הפעולה שבין תושבי השכונה אינו כפי שהיה בעבר . מרואיינים אמרו שכיום הכול טרודים בפרנסתם , ואיש אינו יכול להשתתף בפעילויות מקומיות לרווחת השכונה . בדרך כלל נוטים לומר זאת על הצעירים מבין התושבים , המזוהים לעתים כקבוצה שאמורה לארגן ולבצע פעילויות למען הקהילה . הצעירים לא מקבלים זאת ; הם רואים עצמם עסוקים וטרודים בפילוס דרכם בחיים . טענה נוספת היא , שלאנשים אין די אמצעים כדי לממן פעילויות הקשורות לענייני השכונה . תושבים העובדים במפעל המלט בכפר אל - אלו מצויים במלכוד : הם " נקרעים " בין מחויבותם למקום עבודתם , לבין מחויבותם לבריאותם ולבריאות כיצד תסבירו את הממצא שעלה במחקר : " ככל שהתושבים אמידים יותר הם מקשרים בין השלכת אשפה לבין בורות , וככל שהתושבים עניים יותר , הם מקשרים בין השלכת אשפה לבין חוסר ברירה " ? בסעיף זה המחברים מציגים מגוון דרכים ופעולות שהתושבים נוקטים כדי להתמודד עם בעיות הסביבה . מה הן הדרכים , ומה דעתכם על כל אחת מהן ? איזו דרך היא לדעתכם היעילה ביותר ?

מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית

ישראל. משרד החינוך


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר