עמוד:164

ואולם , על הפער ההולך וגדל בין הביקוש למים לבין ההיצע של מים אפשר לגשר בעזרת מקור מים נסתר שחשיבותו רבה . אלה הם " מים וירטואליים " , המים הנמצאים במזון שהאזור מייבא . כך מצליחים מנהיגי המדינות להגדיל את משאבי המים הדלים העומדים לרשותם . מדי שנה " זורמות " למזרח התיכון כמויות מים רבות - כתוצרי חקלאות מיובאים . כמות זו גדולה בהרבה מכמות מי הנילוס המשמשים את צרכיה החקלאיים של מצרים כולה . הסחר העולמי במוצרי מזון הוכיח עד כה את עצמו כאמצעי זמין ויעיל להעברת מים וירטואליים ברחבי תבל . מנהיגי מדינות במזרח התיכון והעוסקים בניהול המשאבים מוצאים במקור זה תחליף עדיף על עימות עם שכנים עוינים . בחירתם בתחליף זה , שרבים לא השכילו לראותו או להבין את חשיבותו , נטרלה במידה רבה את הצורך בהתנצחות כוחנית ובהיקלעות לחיכוכים חריפים בתוך המדינות וביניהן . בכך גם נמנע דלדול הולך וגובר של מקורות המים הקיימים בתחומי המדינות . בחירתם של מנהיגי המדינות בתחליף זה גם הגדילה באורח ניכר את כמות המים העומדת לרשות המדינות , ואפשרה להם למלא את חובתם הבסיסית - אספקת הביקוש המקומי למזון . אילו תנאים אפשרו מהלך זה ? מאז תום מלחמת העולם השנייה ועד לשנת 1995 הלכה וגברה יכולתן של מדינות , ואפילו מדינות עניות , לרכוש תבואה בשוק העולמי . ירידת מחירים כתוצאה מעודפים שייצרו יצרניות התבואה הגדולות באירופה ובארצות הברית , היא הגורם העיקרי לכך . תנאים אלה הם שאפשרו למדינות האזור להגדיל את היקף ייבוא התבואות ( והמים הווירטואליים ) ולהעמידו לרשות האוכלוסייה במחיר שאפשר לעמוד בו . מצב זה דחה את התגשמות הערכתם הנחרצת של פרשנים רבים , שסכסוכי מים במזרח התיכון עומדים להתלקח לכלל סכסוך צבאי אלים . בשנות ה - 80 נסחרו גרעיני התבואה בעולם במחיר של כ - 100 דולר לטון אחד , אף שעלות הייצור הייתה בעצם כפולה . אולם בשנת 1995 חל שינוי דרמתי בתנאי הסחר בגרעיני תבואה : בתוך פרק זמן קצר האמירו מחירי הגרעינים , וכבר באביב 1996 הגיע מחירו של טון גרעינים בשוק ל - 250 דולר . מאז הלך וירד המחיר בהדרגה והגיע ל - 140 דולר לטון . ההערכה הרווחת היא שמגמת ירידה זאת תיבלם על ידי ארגון הסחר העולמי , ומחירי התבואה בשוק העולמי לא ירדו לרמה הנמוכה שהייתה בשנות ה - . 80 מדינות המזרח התיכון צריכות להיות מסוגלות לרכוש מים וירטואליים גם כאשר רמת המחירים עולה , ולכן עליהן לדאוג לפיתוח כלכלי שיאפשר להן להיות בעלות כוח קנייה של מוצרים שונים בשוק העולמי . עוד צעד חשוב שעל מדינות המזרח התיכון לנקוט הוא ניהול מעקב שוטף אחר השינויים ביכולת אספקת המזון של השוק העולמי ואחר גובה המחירים בשוק . מעקב זה יניב מידע שחשיבותו לממשלות המזרח התיכון רבה . מהו סדר העדיפויות שיש לנקוט כדי להתמודד עם מצוקת המים ? למתבונן על האזור דרך משקפיים כלכליים קל להציע סדר עדיפויות , אך לצד השיקולים הכלכליים יש להתחשב גם בשיקולים פוליטיים . אלה כוללים אילוצים , העדפות והשקפות עולם , המשפיעים על הממשלות ואינם מאפשרים להן בדרך כלל לממש את סדר העדיפויות הכלכלי . להלן סדר העדיפות הכלכלי הרצוי : ארגון הסחר העולמי ( World Trade Organization ) ארגון הסחר העולמי נוסד ב - 1 בינואר 1995 בז ' נבה שבשוויץ , ועד ליולי 2001 הצטרפו לשורותיו 142 מדינות . זהו הארגון הכלכלי העולמי הגדול ביותר , ומטרתו לעודד סחר חופשי בין מדינות . הארגון מסייע להכנת הסכמי סחר בין מדינות , ממלא תפקיד של בורר בסוגיות סחר שבמחלוקת , ומעמיד לרשותן של מדינות מתפתחות סיוע טכני ומקצועי בנושאי סחר . המושג " מים וירטואליים " מבטא התייחסות לבעיית המחסור במים באזור . הסבירו . מחירי גרעינים ( בעיקר דגנים ) בשוק העולמי , -2000 1996 ( בדולרים לטונה )

מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית

ישראל. משרד החינוך


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר