|
|
עמוד:160
תיאום תוכניות הפיתוח עם מדינות אחרות באזור היקף השאיבה הנוכחי מכל משאבי המים במזרח התיכון וצפון אפריקה מגיע ל - % . 93 כיום ( סוף שנות ה - 90 במאה ה - , ( 20 נחתמו רק הסכמים דו - צדדיים אחדים להסדרת השימוש במי נהרות החוצים גבולות בין מדינות , ואין הסכמים באשר לשימוש במי התהום הנמצאים במאגרים משותפים למדינות ( United States Army Corps of . ( Engineers , 1991 מן האמור לעיל עולה ששיתוף הפעולה האזורי בנושא ניצול המשאבים הטבעיים המשותפים , שימורם וההגנה עליהם - הוא מהלך חשוב ביותר . על כל מדינה לתאם את תוכניות הפיתוח הלאומיות שלה עם אלה של המדינות שאתן יש לה נהרות או אקוויפרים משותפים . אם מדינות יפעלו באופן חד - צדדי , ללא תיאום ביניהן , עלולים להתפתח חיכוכים ועוינות שיסכנו את יציבות האזור וימנעו את יישום תוכניות הפיתוח של כל מדינה ומדינה . היבטים פוליטיים -כלכליים ניהול המשאבים בצורתו החדשה - מסחר חופשי וליברליזציה של השווקים המקומיים - יעלה את מחירי המשאבים הטבעיים ואת מחירי המזון . לפיכך יגרמו הרפורמות להתנגדות עממית , הן מצד האוכלוסייה הכפרית שתיפגע מהן והן מצד קבוצות חברתיות עירוניות רבות השפעה . בקבוצות אלה נכללים כמה גורמים : בעלי קרקעות קטנים שאולי ייאלצו להפסיק לגדל גידולים לא משתלמים או לעזוב לגמרי את המגזר החקלאי ; בעלי קרקעות גדולים העוסקים בעיקר בחקלאות מסחרית , והם עלולים להפסיד הכי הרבה , והשכירים בעיר שיקבלו עוד סובסידיות מזון ויתבעו תוספות שכר . בעלי הקרקעות הגדולים והשכירים בעיר עלולים לארגן התנגדות פוליטית רבת עוצמה נגד הממשלה . תנועות המחאה יוכלו לגייס בקלות תמיכה עממית נרחבת , מכיוון שהעלאת מחירי המים נוגעת גם בנורמות דתיות וגם בנורמות מסורתיות שלפיהן המים הם משאב חופשי . במדינות עניות מקבוצה ג חייבת להיות עירנות ורגישות רבה במיוחד . למדינות אלה כמה אפיונים : הכנסה לנפש נמוכה ; רמת חסכונות נמוכה ; עובדים רבים מרוכזים במגזר החקלאי ; העדר יכולת כלכלית ומוסדית לספק " רשתות הצלה " , ומוסדות כלכליים ופוליטיים חלשים . מאז 1970 חלה עלייה במחירי המזון כתוצאה מעסקות חבילה כלכליות . אלה הובילו לכ -21 הפגנות זועמות , שביתות והתפרעויות ב - 7 ממדינות האזור ( . ( Walton and Seddon , 1994 הדבר מצביע על כך שיישום המדיניות המוצעת לא יהיה קל וידרוש רצון פוליטי עז ונחישות . סיכום מדינות האזור ניצבות לפני מחסור חמור במשאבים טבעיים הדרושים לפיתוח החקלאות . אם המגמות הדמוגרפיות הנוכחיות יימשכו , ילך המצב וידרדר . כדי למנוע שימוש יתר ודלדול של המשאבים מעל ליכולת ההתחדשות הטבעית שלהם , חובה לכונן מדיניות של ניהול ביקוש . עם מדיניות משאבים חדשה או בלעדיה , על המגזר החקלאי להצטמצם , בעיקר במדינות שהמגזר החקלאי בהן גדול ( קבוצה ג : אלג ' יריה , מצרים , ירדן , מאוריטניה , עומן , סומליה , ערב הסעודית , תוניסיה ) . בנוסף , יש להטיל מגבלות על השימוש במשאבים הטבעיים . תעשיות ושירותים שיש להם קשר לחקלאות חייבים להצטמצם גם הם . אם שינויים בלתי נמנעים אלה לא ינוהלו בקפידה , נשקפת סכנה לפיתוח הכלכלי הכולל וליציבות החברתית - פוליטית במדינות האזור . כמה מדינות באזור כבר החלו לפעול בנושא . השינויים במדיניות יועילו לכל המדינות , אך סודן , סוריה , מרוקו , עירק ולבנון ( קבוצות א ו - ב ) , שאין בהן מגבלות מיידיות על המשאבים , יפיקו מן השינויים תועלת רבה יותר . הכלכלה במדינות שיש להן משאבים מצומצמים ומגזר חקלאי קטן ( קבוצה ד : בחרין , ג ' יבוטי , כווית , לוב , קטר וברית האמירויות הערביות ) , מדוע מסחר חופשי וליברליזציה של שווקים יגרום לעליית מחירי המזון ?
|
|