|
|
עמוד:159
נפרט את ההשלכות של הנהגת מדיניות חקלאית חדשה ואת הצעדים שיש לנקוט : פתיחות למסחר בינלאומי והפסקת הפיקוח על השווקים החקלאיים ❖ צמצום המגזר החקלאי , בד בבד עם המשך מגמות גידול האוכלוסייה הצפויות באזור , ישפיעו ישירות על המסחר בתוצרת החקלאית . שיעור ייבוא המזון לנפש באזור היא הגבוהה בעולם ( . ( IFAD , 1994 ההכנסה לנפש והאוכלוסייה גדלים , ואתם תגדל גם צריכת המזון באזור . כדי להשיג ביטחון באספקת המזון , המדינות הדלות במזון מייצור מקומי צריכות לפתוח את כלכלתן למסחר בינלאומי ולהבטיח קשרי מסחר יציבים . רוב מדינות האזור הן חברות בארגון הסחר העולמי ➜ , ולכן , על פי ההסכמים * שנקבעו , יעלו מחירי המזון המקומי באזור . נוסף על כך - אם יוסרו המחסומים על השווקים החקלאיים באזור , צפוי שרוב המדינות יגדילו ייבוא של תוצרת חקלאית הדורשת השקיה רבה . מדינות בקבוצות א , כמו סודן , יכולות לנצל את הגידול בביקוש האזורי לתוצרת חקלאית על ידי כך שיגדילו את הייצוא . שאר מדינות האזור יהיו יבואניות בלבד . צמצום העוני באזורים הכפריים באמצעות מיזמים לפיתוח חקלאי ולא -חקלאי רפורמות בניהול משאבי החקלאות נחוצות למשק , ולטווח הארוך הן יובילו לתוצאות חיוביות , אך יש להוסיף להן " רשתות הצלה " ותוכניות חלופיות להגנה ישירה על העניים . מדיניות מים שמפקחת על הביקוש והקטנת הסובסידיות לחקלאים יפגעו קשה ביותר בבעלי הקרקעות הקטנים העוסקים בחקלאות שלחין . העניים העוסקים בחקלאות ובשטחי מרעה המושקים במי גשמים , בעיקר במדינות הכלולות בקבוצה ג , לא יושפעו באופן ישיר מהעלאת מחירי המים . אם נביא בחשבון את הצחיחות ואת מגבלות המים באזורים הכפריים במדינות מקבוצה ג , ייתכן שעל ידי פיתוח המגזר החקלאי בלבד לא יהיה אפשר לצמצם את העוני או לשפר את התנאים . על הממשלות לשלב פרוייקטים שאינם חקלאיים במדיניות פיתוח האזור הכפרי שלהן , שאם לא כן - הידלדלות המשאבים , המגמות הדמוגרפיות וייצור בהיקף נמוך יחמירו את מצבם של תושבי הכפרים . עידוד המגזר העירוני לשאת בנטל הגידול בכוח העבודה במדינות מקבוצה ג הסביבה הטבעית נפגעת יותר מאשר במדינות מקבוצות אחרות , מכמה סיבות : לחצים דמוגרפיים ; מחסור במים ובאדמות חקלאיות ; בצורות חוזרות ונשנות והידרדרות איכות הקרקע . עקב כך גדלה ההגירה לאזורים עירוניים . קצב ההגירה מהכפר לעיר יחמיר את האבטלה החמורה שכבר קיימת בערים . אחוז הגידול השנתי בכוח העבודה החקלאי הוא שלילי ברוב מדינות האזור , והמגזר העירוני נושא בנטל הגידול בכוח העבודה . וכך , אם לא יעודדו את המגזר הפרטי העירוני להתפתח ולספוג את כוח העבודה הגדל , עלולים אחוזי אבטלה גבוהים בערים ליצור מתחים חברתיים ופוליטיים לא רצויים . שינוי בדפוסי ההשקעה הממשלתית צמצום הסובסידיות על מים להשקיה , הגדלת תעריפי המים , וביטול הבטחת המחירים וסובסידיות אחרות , יצמצמו את ההוצאה הציבורית ויקטינו את הגירעון במאזן התשלומים . בערב הסעודית , למשל , יוכלו לחסוך מיליארדי דולרים על ידי ביטול הסובסידיות ועל ידי ביטול התמיכה הישירה הניתנת לחקלאים . מדינות עניות כמו סודן ותימן יצטרכו לפתח באופן הדרגתי יכולת ניהול וגבייה של דמי השימוש במים . יש להפנות את ההוצאה הציבורית לתחומי המדיניות החדשים , כמו ניהול המשאבים הטבעיים , פיתוח לא - חקלאי של האזור הכפרי , פיתוח המגזר הפרטי , צמצום העוני ויצירת " רשתות הצלה " חברתיות . תיאום בין היבטים שונים במדיניות החדשה מדיניות שיש בה התייחסות למרכיבים שונים והיבטים רבים , חייבת לדאוג לתיאום ביניהם ובדרך זו יהיו המסר והמטרות עקביים . יש גם לשלב מדיניות זו במדיניות הלאומית הכוללת . כך יש סיכוי להגיע לתוצאות טובות יותר . ➜ עוד על ארגון הסחר העולמי ראו עמ ' . 164 * אחד ההסכמים דורש ביטול הסובסידיה הממשלתית על מוצר מקומי .
|
|