|
|
עמוד:139
המיזמים הרווחים ביותר הם רכישת טנדר או מונית ופתיחת חנות קטנה בכפר . רוב ההשקעות בתחומי המסחר והתחבורה נושאות רווחים נאים בעקבות כמה תהליכים : הגידול ההולך וגובר לביקוש למוצרים , גידול בהיקפם של השווקים וגידול בניידות . ההשקעה בבתי מלאכה כמו נגריות ומוסכים נפוצה פחות כי בתחום זה נדרשת מיומנות מקצועית . סיכום השאלה שנותרה ללא מענה היא השאלה היותר רחבה : האם השפעתם של הכספים שהעבירו המהגרים אל הכפרים הנדונים היא השפעה משמעותית ? האם ההשקעות הכלכליות המועטות - יחסית תורמות לפיתוח של האזור הכפרי ? ואולי ההגירה רק מגדילה את הביקוש של הכפריים למוצרי צריכה ובו בזמן מחלישה את הבסיס של הייצור החקלאי , כפי שטוענים המתנגדים להגירה במצרים ? לשאלה זו אין תשובה פשוטה . אם נצרף יחד אנשים שהשקיעו ב - 3 התחומים שפורטו לעיל נקבל 166 אנשים , או % 26 מן המשתתפים במדגם , שהשקיעו השקעה כלשהי כמתואר לעיל . התשובה לשאלה אם חלקם של המשקיעים במדגם הוא שיעור גבוה ( % - ( 26 תלויה במישור ההתייחסות של השואל . אם מתייחסים למישור הכפרי - החוזרים פיתחו מגוון של אסטרטגיות כדי להבטיח את הכנסותיהם ולהגדילן אחרי שובם מהנכר . אם נוסיף לכך את ההשפעות המשניות שהיו לשימוש בכספים שהועברו , בעיקר לצורכי בנייה ולרכישת מוצרי צריכה , אין ספק שלהגירה הייתה השפעה חיובית על יצירת אפשרויות פרנסה לאנשים רבים ועל שיפור התשתית הפיזית של הכפרים . ממדי ההשפעה אינם דומים בין הכפרים . בכפרים היותר כפריים , שכלכלתם מבוססת בעיקר על החקלאות , ההשקעות בפיתוח היו מוגבלות למדי . בכפרים העירוניים יותר , המהגרים החוזרים היו מעורבים יותר בתהליך הכללי של צמיחה , בעיקר הרחבת הפעילות הכלכלית שאינה מבוססת על עבודת האדמה . אם מתייחסים למישור הלאומי , הנוגע להכנסות במטבע החוץ , יש לומר שממשלת מצרים נכשלה בהשקעתם של כספי החסכונות בתוכניות לפיתוח האזורים הכפריים . אך תופעה זו שכיחה גם במדינות אחרות שמייצאות עובדים . הניסיון הבינלאומי מלמד שמיזמים של פיתוח כלכלי שמשולבים בהם מהגרים חוזרים , אינם קלים לביצוע . למרות זאת , בטורקיה , בפקיסטן ובהודו פותחו דגמים מסוימים של ניצול הכספים של העובדים החוזרים לפיתוח כלכלי במדינה . במדינות אלה הצטבר ניסיון בעיקר בנושא תוכניות פיתוח של מיזמים ש " מטרתם לעזור לבני השכבות היותר עניות שבמדינות המתפתחות ליצור לעצמם מקומות עבודה על ידי הקמת מיזמים קטנים . " ( . ( Harper , 1984 באזור הכפרי של מצרים יש פוטנציאל אדיר להקמת מיזמים קטנים . אפשר ללמוד מדגמים אלה , ליישמם ולנצל את ההזדמנויות ליצירת תעסוקה לרבים , בתנאי שתינתן להם תמיכה מספקת , ושהסביבה הכלכלית שבה יפעלו תהיה סביבה המעודדת צמיחת עסקים קטנים . הערה לסיום הנתונים למחקר זה נאספו במצרים בשנים . 1988 - 1987 פלישתה של עירק לכווית ומלחמת המפרץ , שהתחוללה ב - , 1991 שינו את הסביבה הפוליטית במזרח התיכון והשפיעו על שוקי העבודה ועל הזדמנויות ההגירה לעובדים . להערכתנו , כ - % 5 מהמשפחות בכפרים הושפעו ישירות מן היציאה ההמונית מעירק ומכווית בשנים . 1991 - 1990 רבים סבלו בשל כך ואיבדו כסף רב , וגם שאלת " השתלבותם מחדש " של החוזרים היא בעיה . אין ספק שההגירה ממצרים למטרות עבודה נמצאת בתהליך של הסתגלות למציאות משתנה . עם זאת , המגמה של פתיחת הכפרים והשפעותיה על האוכלוסייה והמרחב אינם תהליכים הפיכים ומגמה זו כנראה תימשך * . מה עשויים להיות נימוקיהם של המתנגדים למדיניות המעודדת עובדים להגר ממדינתם למטרות עבודה ? - * על פי פרסום של משרד החוץ המצרי ( 2 . 9 : ( 2000 מיליון עובדים מצרים שוהים מחוץ לגבולות המדינה , במדינות המפרץ , ו - 100 אלף - במדינות אחרות . - מנהל הבנק המרכזי במצרים מעריך שסכום כספי ההעברה על ידי עובדים מצרים לבנקים במצרים היה 3 . 77 מיליארד בשנים , 1999 - 1998 ובשנים 1999- 3 . 74 - 2000 מיליארד דולר . ( יש לציין שלא כל העברות הכספים נעשות דרך הבנקים המצריים . ) - על פי קרן המטבע הבינלאומית . להלן סכומי הכסף המועברים :
|
|