עמוד:125

תכנון עירוני - גורם המשפיע על הצמיחה העירונית הגידול העירוני במדינות המתפתחות מתקשר בדרך כלל לעיור יתר , ולכן הוא נחשב תהליך לא רצוי , שאי אפשר לשלוט בו ( . ( Devas and Rakodi , 1993 במדינות המפרץ , ובעיקר בברית באמירויות הערביות במפרץ , תהליך העיור שהתרחש בד בבד עם השגשוג הכלכלי , נחשב לתהליך חיובי המעודד פיתוח ומבטיח שוויון חברתי . הערים נתפסות לפיכך כסמל של הצלחה וקידמה . הממשלות תמכו תמיד בגידול העירוני ולשם כך חיזקו את המוסדות המקומיים . חרף תופעות שליליות מסוימות שקרו בכמה מן הערים הוותיקות יותר , כמו מחסור במים , צפיפות והיעדר שירותים , ממשיכים לעודד את מגמת הצמיחה ( . ( Hathloul and Edadan , 1995 , Al Ibrahim , 1979 לפיכך , התכנון העירוני משמש יותר ככלי לעידוד הצמיחה העירונית ופחות כאמצעי המגביל אותה ( כפי שקורה בהרבה מדינות מתפתחות ) . אחד השינויים העיקריים שחלו בעשורים האחרונים במדינות המפרץ , ובכללן בברית האמירויות , היה הקמת מערכת מנהל מרכזית ולצדה רשות לתכנון מרחבי מודרני במקום התהליך המסורתי . יישובים שבעבר שלטו בהם שבטים על בסיס של היררכיה חברתית וחלוקה טריטוריאלית הנהוגה במדבר , נמצאים כעת תחת פיקוחה של העירייה . כלי תכנון ומנהל עירוני מודרניים , כמו רישיונות בנייה וחלוקה לאזורים , משמשים כדי לפקח על יישובים אלה ולנהל אותם . באזור אל - עין מופעלת מערכת ממוחשבת של ניהול מידע המקילה על המתכננים . להלן היבטים נוספים של התכנון העירוני ושל מערכת הניהול העירוני לקידום הצמיחה של העיר : מערכת כבישים בצורת שתי וערב פריסת כבישים בשיטת שתי וערב בערים בערב הסעודית יושמה לראשונה בשנת 1947 ( Hathloul , 1996 ; Chaline , 1990 ) עם הקמת מקומות מגורים לעובדים בחברות הנפט . רבים האמינו ששיטה זו תהיה פתרון קסמים לעומס התנועה בכבישים . השיטה יושמה לא רק בערים החדשות ובפרווריהן אלא גם בערים ותיקות . המרכזים המסורתיים של הערים בכווית ובג ' ידה רושתו בנתיבי תחבורה ישרים שהתעלמו מהמבנה המקורי של הערים ( . ( Costello , 1977 מבנה השתי וערב של מערכת הכבישים באזור אל - עין , שנועד בראש ובראשונה לקשר בין היישובים המפוזרים , התאים מאוד לפני השטח המישוריים שעליו ממוקמת העיר . מבנה זה יושם גם בשני הצירים שמחברים את אל - עין עם אבו דאבי ועם דובאי . כאמצעי למניעת עומס תנועה תיכננו סלילת כבישים ראשיים עם 3 מסלולים לכל כיוון ( כלומר , 6 מסלולים ) בלי להתחשב בעומס התנועה הריאלי או בתפקיד שעל כבישים אלה למלא . נוסף על כך , ברוב הצמתים תוכננו כיכרות שקוטרן של אחדות מהן מגיע ל - 150 מטרים ! כתוצאה מכך נפח התנועה בהשוואה לקיבולת של הכבישים מגיע ל- 30 % בלבד . במילים אחרות , נראה שמערכת כבישים זו אכן נועדה לפתור את הבעיות של אל - עין בעתיד , אבל לאו דווקא את בעיותיה בהווה . מערכת התחבורה באל - עין מבוססת על תנועת מכוניות פרטיות ומוניות . מנתונים סטטיסטיים של המשטרה המקומית עולה שבאל - עין יש 1 . 8 מכוניות לכל משק בית של אזרחים ו - 1 . 12 מכוניות למי שאינם אזרחים . המוניות מהוות % 30 % - 25 מכלל התנועה בכבישי העיר ואילו מערכת האוטובוסים מצויה עדיין בשלב ניסיוני . עם אילו בעיות עירוניות יהיה על התכנון העירוני להתמודד במדינות השונות - לדעת המחבר ?

מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית

ישראל. משרד החינוך


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר