עמוד:124

שינוי דרמתי חל באזור בשנת , 1967 לאחר שהחלו להפיק בו נפט בכמויות מסחריות . ראשי המדינה אימצו מדיניות פיתוח אזורית שמטרתה העיקרית הייתה ליישב את האוכלוסייה הבדווית ולחלק את ההכנסות מהנפט בין האזרחים באופן שווה . הם גם נקטו פעולות שחיזקו את החקלאות בתוך היישובים הקיימים ושיפרו את תנאי החיים של האוכלוסייה הכפרית . היישובים נהנו מהתפתחות מואצת בעקבות תוכניות רחבות היקף במיוחד של הקמת בנייני מגורים , הקמת מוסדות ציבוריים ושירותים לציבור . פותחה רשת כבישים ארצית שקישרה את היישובים זה לזה ולערים האחרות באמירויות השונות . אזור אל -עין חולק לתת אזורים מנהליים ובכל אחד מהם הוקמה מועצה אזורית משלו . העיר אל - עין , היישוב העיקרי באזור , הפיקה תועלת רבה מהמצב החדש . בנוסף , המשפחה השלטת באמירות מתגוררת באל - עין ולכן נהנתה העיר מיחס מיוחד שהעניק לה הנשיא , שיח ' זייד בן סולטאן , שביקש לפתחה ל " עיר גנים מודרנית ופורחת על גבול המדבר " . מעבר לסיסמה פיוטית זו , אל - עין משמשת כשוק המרכזי של האזור והיא סייעה לכפרי הלוויין שלה לשגשג . מבחינה מנהלית ופוליטית , הפכה אל - עין לבירת האזור המזרחי של אמירות אבו דאבי . בעיר התחוללה צמיחה עירונית חסרת תקדים . בתוך 30 שנה גדלה אוכלוסייתה פי . * 4 שטחה גדל מ - 50 קמ " ר בשנת 1976 ל - 98 קמ " ר בשנת . 1985 כיום גבולותיה הרשמיים של העיר תוחמים שטח של 226 קמ " ר ** . דגם ההתפשטות המרחבית מלבד האקלים הצחיח ודיונות החול , אין באל - עין מגבלות פיזיות לפיתוח עירוני . תנאי הטבע המשפיעים על ההתפתחות העירונית באזור הם : שני עמקים מרכזיים - ואדי אל - עין וואדי טאוויה ; רכס הרי חאפיט שמדרום , וגורם נוסף : הגבול המדיני עם עומן במזרח . בעבר הפרידו מרחבים ריקים בין רובעי העיר השונים ( כל רובע היה יישוב קדום ) . לא הייתה כל מדיניות תכנון ברורה ומוגדרת , וההתפתחות העירונית התבססה על פרויקטים שתקציבם אושר בבירת האמירות - באבו דאבי . בשנת 1973 הוקמה בעיריית אל - עין מחלקה לתכנון עירוני כדי לפקח על התפתחותה של העיר ושל היישובים הכפריים סביבה . פותחה תוכנית אב ראשונית , אך פיתוח אל -עין בשנים 1985 - 1973 נעשה עדיין על פי הדגם הקודם . הוכנו תוכניות של השקעות גדולות בתחומי הדיור , החינוך , הבריאות , הפנאי והשירותים , כדי למלא את המרחבים בין חלקי העיר השונים . בשנת 1985 נקבעה תוכנית אב מקיפה לעיר אל - עין ולאזור שלה . זהו מסמך היסוד להתפתחות העיר והאזור בשנים , 2000 - 1986 אך לתוכנית האב אין תוקף חוקי ואין לה השפעה ממשית על התפתחות העיר . אחת הסיבות לכך נבעה מכך שקצב הצמיחה העירוני היה גבוה מאוד , ולא תאם את ההנחות שעמדו בבסיס תוכנית האב . ברמה האזורית , העיר מתפתחת ל - 3 כיוונים , בצורת האות . T שני צירי הגידול העירוני הם לאורך צירי התחבורה המחברים את העיר לערים אבו דאבי ודובאי . ציר נוסף , משני , מחבר את העיר ליישובים הכפריים שמדרום לה . רשת שתי וערב של כבישים המחברים בין הצירים הללו מבטיחים גישה לאזורים שבין הצירים העיקריים ומצמצמים את המרחק בין קצות ה " . " T עברה ההיסטורי של העיר אל - עין בא לידי ביטוי בדגם ההתפשטות העירונית שלה : ריבוי מרכזים עירוניים שהיו בעבר יישובים עצמאיים - אל ג ' ימי , חילי , אל - מוטרד ואל - טאוויה . כיום , בעקבות החלוקה המנהלית של השטח העירוני , הפכו אלה לרבעים בעיר . * קצב הגידול של אוכלוסיית העיר אל - עין הוא % 10 לשנה . ( על פי נתוני סקר העיור של האו " ם , 1993 ) ** לשם השוואה : שטחה של תל אביב הוא 51 קמ " ר , ירושלים - 126 קמ " ר .

מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית

ישראל. משרד החינוך


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר