עמוד:112

המשטר החדש פעל על פי דגמי תכנון סוציאליסטיים סטנדרטיים ; פיתוח הכלכלה נעשה באמצעות רצף של תוכניות חומש שהתמקדו בפרויקטים בקנה מידה גדול . מדיניות חילופי ייבוא שנשענה על מפעלים סובייטיים הייתה אבן היסוד להתפתחות הכלכלית של מצרים ( . ( Waterbury , 1983 כתגובה לשלטון האימפריאליסטי הקודם , לא היה כמעט ניסיון למשוך הון זר למדינה . המדינה הסוציאליסטית הייתה מעורבת במילוי תפקידי רווחה בקנה מידה גדול . על פי החוקה , " המדינה משתדלת לספק לכל אזרח רמת מחיה סבירה , כדי להעניק מזון ושירותי בריאות , תרבות וחברה לכול " ( . ( El Kammash , 1968 : 282 תפקידים מנהליים עד השגת העצמאות הייתה קהיר קשורה לאירופה ושימשה עבורה מרכז סחר עיקרי . עתה תפקודה וייעודיה השתנו . המטרה העיקרית הייתה להופכה למרכז המנהלי של מצרים ולהתמקד בפעילות ממשלתית שעיקרה נושאי פנים . המשטר החדש היה ריכוזי מאוד באופיו . שאיפתו הייתה להשיג שליטה מלאה בכל המרחב הכפרי והעירוני . האזורים הכפריים אורגנו מחדש ונוצר מעמד חקלאי חדש . הדבר נעשה בעיקר על ידי חלוקה מחדש של הקרקעות : נחלותיהם של בעלי חלקות הקרקע הגדולות חולקו לחלקות קטנות וניתנו לאריסים . חלקות קרקע גדולות אחרות הפכו לחוות שיתופיות שנוהלו באופן " מדעי " . מוסדות הניהול של כלל האזורים הכפריים התרכזו בקהיר . לשם כך הוקמו בה בניינים גדולים שנועדו לאכלס את כוח האדם המנהלי הרב הדרוש ליישום צעדי השינוי . צעדי הארגון מחדש לא הוגבלו רק לאזורים הכפריים , הם הקיפו תחומי פעילות רבים ( חקלאות , ביטחון ופיתוח כלכלי ) שדרשו גיוס רחב - היקף של כוח אדם מנהלי . רוב הפיתוח העירוני הקשור לגידול הבירוקרטי של המשטר התמקד באזור מידן אל - תח ' ריר ( כיכר החירות ) , אזור שפותח בשלב האימפריאליסטי . עיקר נוכחותה של הממשלה הסוציאליסטית באה לידי ביטוי ב " מוגמעה " , בניין רב קומות ובו משרדים לטיפול בנושאים הקשורים למנהל האוכלוסין : ענייני מרשם התושבים , תעודות זהות , רישיונות נהיגה וכו ' . בתקופה הסוציאליסטית , שבה הוכרז על " הבטחת תעסוקה " לבוגרי אוניברסיטה , חל גידול עצום במספר פקידי הממשלה : מ - 325 , 000 בשנת 1952 ל - 1 , 035 , 000 בשנים 1966- . ( Mabro , 1974 ) 1967 בשוליה הצפון מזרחיים של קהיר התפתח אזור " סוציאליסטי " נוסף , ושמו נאסר סיטי . באזור זה רוכזו משרדים הקשורים לתכנון הממשלתי ולניהול של תהליך הפיתוח הכלכלי במצרים . הצורך בהעסקת כמות ניכרת של " טכנוקרטים " עודדה את הקמתם של מספר רב של בנייני מגורים רבי קומות בנאסר סיטי , ובסמוך להם הוקמו מתקני נופש לציבור הרחב . מתקנים אלה היו שונים באופיים ממועדוני הספורט והנופש הפרטיים שרווחו בתקופה האימפריאליסטית . דיור הממשלה הסוציאליסטית הייתה מעורבת בהקמת בנייני מגורים רבים . נוצר צורך דחוף למצוא מקומות דיור לבני המעמדות הנמוכים שלא מכבר היגרו לקהיר והתגוררו בעיקר בשכונות פחונים ובמבנים ארעיים בשולי העיר . חברת דיור ציבורית שהוקמה בידי הממשלה בנתה אלפי דירות באזורים עניים של קהיר , כמו זיינהום , חילואן , אימבאבה ושברא אל - ח ' ימה ( . ( Mabro , 1974 בעקבות מלחמת יוני 1967 הידרדר מצבה הכלכלי של מצרים והכספים שהוקצו לבנייה הצטמצמו . התוצאה : המשך הבנייה הרוויה של בניינים רבי קומות נעשה באיכות ירודה וכמעט ללא מרכזי שירותים ללא שטחים ציבוריים הצמודים לשכונות המגורים . השיכונים האופייניים היו בניינים רבי קומות ענקיים שהושפעו מהסגנון הסובייטי . בירוקרטיה מנגנון מנהלי ריכוזי ומסועף המופעל בידי פקידים רבים , על פי נהלים רשמיים ותקנות כתובות . הסבירו את המשפט : " רוב הפיתוח העירוני היה קשור לגידול בבירוקרטיה של המשטר . "

מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית

ישראל. משרד החינוך


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר