|
|
עמוד:101
הביתה " או כדי להפיק רווחים מהירים . מחצית משני מיליוני התושבים * של ירדן כבר גרים בבירה , וכמות מספקת של קרקעות מסביב לבירה חולקו כדי לאכלס את השאר . אבל ממה הם יתפרנסו כשיחדלו לקבל את השכר מבחוץ ? והאם אכן יעניקו הישראלים אוטונומיה וגבולות פתוחים לגדה המערבית ? כלכלתה של ירדן תלויה על שערה , ואת השערה הזאת עלול לקרוע כל אחד מן הגורמים הבלתי ידועים האלה או כולם יחד . גם סוריה עדיין לא יצאה מכלל סכנה , אף על פי שמשאבי החקלאות שלה מפותחים יותר , והיא תלויה פחות בשכרם של העובדים שמחוצה לה . מצרים ממשיכה להתמודד עם האתגרים הגדולים ביותר בשלב החדש הזה של ההיסטוריה . אף על פי שהסובסידיות ( מסיוע חוץ ) ושכר העובדים ממשיכים לזרום אליה , ואפילו גדלו - כפרס על תמיכתה בבעלות הברית במלחמת המפרץ - עדיין יש לה קשיים רבים . האינפלציה שחקה מאוד את כוח הקנייה של העניים , והם אינם יכולים אלא לכעוס למראה מכוניות המרצדס המהודרות ומכשירי הווידאו שהביאה אתה האנפתאח . פועלים מהמעמד הבינוני עובדים בכמה משרות , ובכל זאת אין הם יכולים להתקיים ממשכורתם ו " לגמור את החודש " . גם העשירים , שהרוויחו הרבה כל כך מן המיזמים החדשים יפסידו משהו כשהמיזמים האלה יסתיימו . בשנת 1985 כבר החלו פועלים מצרים ➜ לשוב לבתיהם . הם הביאו אתם מכשירי רדיו , סטריאו , טלוויזיה ותנורים . בשנת 1990 הצטרפו אליהם אחיהם בישי המזל שברחו מכווית בלי פרוטה בכיסם ובלי רכוש . מעריכים שכאשר היו מחירי הנפט בשיאם , עבדו מחוץ למצרים כ - 3 מיליון מצרים , בעיקר במדינות המפרץ ובערב הסעודית . רובם כבר חזרו למצרים . אף על פי שלא כולם במקורם מקהיר , נהרו אליה רובם , אף כי הנטל על העיר כבד מדי בלאו הכי . האם הם הביאו אתם הון כדי להשקיע במפעלים קטנים בערים הקטנות , בעיירות ובכפרים של מצרים ? או אולי הם שבו רק עם ציפיות גבוהות , עם כמה מוצרי צריכה אבל בלי עבודה ? מה יקרה במדינות העימות ובאזורי העימות כשהכלכלה תפשוט את הרגל , כשיצטרכו לשלם תמורת הכבישים , המחלפים והמיזמים היקרים שמימן הסיוע מבחוץ וכשלא יהיה די כסף לתחזק ולתקן אותם ? אז יהיה לנו זמן להרהר במה שהיה אפשר לעשות : להשקיע הרבה במפעלים יצרניים בכל רחבי המדינה , להשקיע במשאבי אנוש כדי לעצב חברה חדשה , להפריח את אדמות המדבר וכדומה . בשורת הפתיחה של מאמרו האחרון על המזרח התיכון כתב מלקולם קר ( Malcolm Kerr ) ששנות ה - 70 ייזכרו כתקופה שבה הערבים החמיצו את הרכבת . אני בטוחה שהוא התכוון לרעיונות שהעליתי במאמר הזה . האיחוד הערבי היה יכול למזג את משאבי ההון שנוצרו מהנפט עם האדמה ועם משאבי האנוש ולפתח אזור משגשג ואוטונומי שאפשר להתקיים בו , וכך למנוע את המשברים שהחלו להרוס אותו . אנפתאח ( בערבית : פתיחה , פתיחות לרעיונות חדשים ) . כינוי למדיניות הכלכלית שנקט נשיא מצרים , אנואר א - סאדאת . ראו פירוט בעמ ' . 132 ➜ על חזרתם של עובדים מהגרים לכפרים במצרים ראו המאמר : " הגירת עובדים ופיתוח האזור הכפרי במצרים " , עמ ' . 132 הערות . 1 צפון תימן ודרום תימן הופרדו זמנית ואחר כך אוחדו מחדש . הנתונים משנת 1950 הם מהתקופה שלפני ההפרדה ; הנתונים משנת 1990 הם מהתקופה שאחרי האיחוד מחדש . . 2 האסון של מערכת המתקיימת מ " נדבות " בא לידי ביטוי בדרכים רבות . כלכלתה של לבנון קרסה , ושוררת שם אנדרלמוסיה משום שכל הסובסידיות שהועברו אליה הופסקו . כיום יש תוכניות שאפתניות לבנות מחדש את בירות בסיוע של הון ערבי . גם מצבה של ירדן נעשה עדין . מאחר שבמלחמת המפרץ תמכה ירדן בעירק , הפסיקה ארצות הברית לתמוך בה בכסף , וגם כספי המשכורות שהגיעו לפני כן מפועלים שעבדו בכווית ובערב הסעודית אינם מגיעים עוד . אחרי שירדן חתמה על הסכם שלום עם ישראל חידשה ארצות הברית את תמיכתה בה . העברות כספי הפועלים לא התחדשו . עד שנת 1992 גורשו כמעט 400 , 000 מ - 450 , 000 הפלסטינים שהתגוררו בכווית . רובע המגורים שהם התגוררו בו התרוקן וננטש . . 3 הסעיף הזה נכתב לפני מלחמת המפרץ שהתרחשה ב - . 1991 - 1990 שיניתי אותו רק מעט משום שעדיין מוקדם מדי לקבוע את ההשפעות ארוכות הטווח של הסדר הפוליטי החדש . * אוכלוסיית ירדן מונה כ - 4 . 9 מיליון תושבים . מקור : HDR , 2000
|
|