עמוד:

סוגיית הזהות הערבית מראשית המאה ה - 20 שולטות בעולם הערבי שתי אידאולוגיות מרכזיות : אידאולוגיה אסלאמית ( דתית ) ואידאולוגיה ערבית - לאומית ( חילונית ) . אידאולוגיות אלה מתחרות זו בזו בתפיסתן ובמטרותיהן , וכל אחת מהן נוטה למנוע את שיתופן של קבוצות מסוימות בחיים הפוליטיים במדינה . נבחן את גישתה של כל אחת מהן ואת יחסה לסוגיית האתניות . החזון האסלאמי -והאתניות תומכי האידאולוגיה האסלאמית ➜ , האסלאמיסטים , מבססים על הדת את הפעילות הפוליטית והתרבותית - חברתית במדינה . עמדתם מרחיקה ממוקדי הפעילות הפוליטית את מי שאינו מוסלמי : כ - 18 מיליון תושבים , רובם נוצרים , וכן כמה אלפי יהודים . על פי הגישה הקיצונית של האידאולוגיה האסלאמית ההרחקה אמורה לכלול גם כ - 21 מיליון מוסלמים שאינם סונים ואשר שייכים לזרמים שיעיים שונים . אולם הזרם המרכזי של האסלאמיסטים תומך בהרחקה חלקית בלבד על ידי מניעת השתלבותם של הלא - מוסלמים בתפקידי ממשל רמי דרג ( ראשי מדינות , מושלים ושופטים ) . עמדתם מתבססת על העיקרון שתפקידיהם של בעלי המשרות האלה הם לאו דווקא חילוניים באופיים אלא גם דתיים , כמו הנחיית התפילות , יישום חוקי השריעה ופיקוד על המאמינים במלחמת הקודש - הג ' האד . האסלאמיסטים הקיצונים היו מעדיפים , כאמור , שכל מי שאינו מוסלמי יורחק מכל תפקיד מדיני או ממשלתי בכל דרג שהוא . מבחינתם מי שאינו מוסלמי צריך להתקיים כמיעוט מוגן ( אהל א - דימה ) , לנהל את ענייני קהילתו בכוחות עצמו ולשלם ג ' זיה - מס גולגולת . כל עוד יכבדו הקהילות הלא - מוסלמיות את הרוב המוסלמי ויכירו בריבונות של המדינה המוסלמית , הן זכאיות ליחס של כבוד , חמלה וסובלנות דתית . על פי הגישה הזאת כל המוסלמים הם שווי ערך , ולא משנה מהו מוצאם האתני ומהי השתייכותם הלאומית או מהי תרבותם . משום כך המוסלמים שאינם ערבים - הכורדים ( בעירק ובסוריה ) , הברברים ( באלג ' יריה ובמרוקו ) והשחורים ( במאוריטניה ובסודן ) - אינם נחשבים מיעוטים . קבוצות מוסלמיות לא ערביות אלה מונות יותר מ - 20 מיליון בני אדם . מובן שמוסלמים שאינם ערבים מקבלים בברכה את הסדר המדיני שמקורו בחזון האסלאמי , ומי שאינו מוסלמי מרגיש בעולם הערבי מאוים ומנוכר . החזון הערבי - לאומי - והאתניות השקפת העולם הערבית - לאומית החלה להתגבש בסוף תקופת שלטונה של האימפריה העות ' מאנית . היא התפתחה כתגובה לשלטון העות ' מאני והושפעה מהמרד של "הטורקים הצעירים " . על פי החזון הערבי - לאומי בצורתו הטהורה , " תרבות " ו " שפה " הן עמודי התווך של הזהות הפוליטית של המדינה ושל החברה . במובן הזה הלאומיות הערבית מבוססת על אידאולוגיה חילונית . לפיכך , כל אלה ששפת האם שלהם היא ערבית , שתרבותם ערבית והם רואים את עצמם " ערבים " , יכולים להיות חברים מן המניין באומה הערבית ולזכות בזכויות אזרח מלאות , בלי קשר למוצאם האתני , לדתם או לזרם הדתי שאליו הם משתייכים . חזון הלאומיות הערבית אינו מכיר בזכותן של קבוצות שלאומיותן או תרבותן אינן ערביות והחיות ב " מולדת הערבית " להיות קבוצות אוטונומיות או ישויות עצמאיות . ( לדוגמה , הכורדים , ראו בהמשך . ) ואף על פי כן כל פרט בקבוצות האלה אמור להיות שווה בפני החוק ככל אזרח ערבי אחר . וכך , בעוד האסלאמיסטים שואפים להוציא מהגוף המדיני וממוקדי הכוח הפוליטי את כל הלא - מוסלמים , הערבים - הלאומיים מבקשים להוציא משם כל מי ש " אינו ערבי " . כיום ( 1995 ) מונים הלא - ערבים כ - 32 מיליון בני אדם . לעומת זאת הערבים הלא -מוסלמים מונים כ - 18 מיליון ( רובם נוצרים ) ומשולבים היטב בפעילות המדינית . שריעה קובץ ההלכות המדריך את התנהגותו של המוסלמי . אוסף זה של כללים מפורשים ושל תקדימים נסמך על הקוראן , המסורת הכתובה ועל המעשים המיוחסים לנביא מוחמד ( תורה שבעל פה - סונה ) , וכן מפסיקותיהם של מלומדים . אוסף הכללים נוגע לכל תחומי החיים המוסלמים - הפרטיים והציבוריים . ג 'זיה מס גולגולת שהוטל עד אמצע המאה ה - 19 על לא - מוסלמים שהיו נתיני האימפריה העות ' מאנית . גובה המס נקבע על פי רמת ההכנסה והמצב הכלכלי של הנתין . ➜ על האידאולוגיה האסלאמית ראו המאמר : " אסלאם ודמוקרטיה בעולם הערבי " , עמ ' . 30 אילו הבדלים יהיו לדעתכם בין מדינה ערבית שבה שולטת הגישה הרואה בדת מכנה משותף מרכזי של חברי הקבוצה - לבין מדינה שבה שולטת הגישה הרואה בלאום מכנה משותף של חברי הקבוצה ? עוד על ... הטורקים הצעירים קבוצה של משכילים ואנשי צבא ששאפו לחולל רפורמות באימפריה העות ' מאנית ולהנהיג בה מודרניזציה . בשנת 1908 חוללו הפיכה בטורקיה וב - 1909 הדיחו את הסולטאן עבד אל - חמיד ה -2 ומינו תחתיו את אחיו . הם שלטו בטורקיה עד סוף מלחמת העולם הראשונה . הטורקים הצעירים שאפו לחזק את השלטון המרכזי וניסו ליצור לאומיות טורקית-עות ' מאנית ולהשליט את השפה הטורקית גם בקרב העמים הלא - טורקיים שבאימפריה .

מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית

ישראל. משרד החינוך


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר