|
|
עמוד:
היריבות הגדולה בין ברית המועצות וארצות הברית בזמן המלחמה הקרה ( 1990 - 1945 ) גרמה לכך ששתי המעצמות חיפשו במסגרת התחרות הבין - גושית אזורי השפעה ושליטה ולכן הם חברו לקבוצה אתנית מסוימת . ועם זאת רק לעתים רחוקות עורר הגורם החיצוני לבדו עימותים אתניים חמורים . בדרך כלל עוררו אותם גורמים מקומיים - פוליטיים , חברתיים - כלכליים ותרבותיים , והגורם החיצוני בעצם האריך או סיבך את העימות . אתניות , חברה אזרחית ודמוקרטיזציה הבעיה האתנית היא אחד האתגרים המרכזיים הניצבים לפני העולם הערבי כולו , ובעיקר לפני המדינות הערביות שיש בהן מגוון אתני בולט . הן המערכת של מדינות - לאום מודרניות הן האליטה הערבית המשכילה לא הצליחו להבין את הבעיה האתנית - לתפוס את מלוא משמעותה ולהתמודד אתה התמודדות ישירה . לידתן של רבות ממדינות ערב ב "ניתוח קיסרי " , בעזרתן של " מיילדות " קולוניאליות , יצרה כמה מדינות מעוותות מאוד . אילו הייתה ההתנסות של משטר ליברלי נמשכת , או מתחדשת עשור או שניים אחרי שהופסק , היו רבים מהעיוותים החברתיים - כלכליים ניתנים לתיקון בתהליך של שותפות אמיתית . שיתוף פוליטי של כל הקבוצות במדינה כבר הוכח שהדרך היעילה לטיפול בפערים חברתיים בכלל ובעימותים אתניים בפרט היא יצירת מסגרת פוליטית אשר בה האזרחים יכולים להביע דעה , להשתתף בתהליכים שונים המתרחשים במדינה ולהשפיע עליהם . מסגרת כזאת מטשטשת ולפעמים אף מעלימה נאמנויות קודמות ( שבטיות , למשל ) . היא מאפשרת את התפתחותן של התארגנויות חברתיות-כלכליות חדשות כמו איגודים מקצועיים , ארגוני מסחר וארגונים לא ממשלתיים . במסגרת התארגנויות אלו קבוצות אתניות שונות מגבירות את קולן כדי להשיג את הצרכים ואת הזכויות הלגיטימיים שלהן . סוג זה של התארגנות הוא אחד ממאפייניה של חברה אזרחית . אמנם מערכת פוליטית הפתוחה להתארגנויות חברתיות - כלכליות ולחופש ביטוי יכולה לערער בכמה ממדינות ערב את היציבות הפוליטית ולהגביר את התחרות בין מנהיגים אתניים יריבים , אבל בטווח הבינוני או הארוך מדיניות דמוקרטית אחראית חייבת לנצח . במדינות שבאחד ממחוזותיהן או באזור גיאוגרפי כלשהו שבתחומן יש ריכוז אתני ניכר , עשויות להתעורר שאיפות להתבדלות , ברגע שהשיטה הפוליטית תאפשר חופש ביטוי וזכות לקיים בחירות חשאיות . דוגמאות לכך היו ברית המועצות לשעבר ויוגוסלביה . אף על פי שעקרונית רצוי להעניק את הזכויות האלה , למעשה הן עלולות לגרום לפירוק המדינה . כינון פדרציות הפתרון האפשרי הממשי שעשוי למנוע את ההשפעות השליליות האלה הוא הקמת פדרציות ואולי אף קונפדרציות . יישום גמיש ויצירתי של רעיון הפדרליזם יכול להיות חלופה מודרנית ראויה לשיטת המלת שהייתה נהוגה באימפריה העות ' מאנית . הפדרליזם יגשר בין הדחף של המדינות הערביות לשמר את השלמות הטריטוריאלית שלהן לבין הזכות הלגיטימית של קבוצות אתניות לשמר את תרבותן , את כבודן האנושי ואת האוטונומיה הפוליטית שלהן . מובן מאליו שהזכויות האנושיות והפוליטיות הלגיטימיות של מיעוטים ושל קבוצות אתניות יכובדו רק אם יכובדו גם זכויותיהן של קבוצות הרוב . בעצם , כפי שציין איש מדעי החברה הלבנוני , אנטואן מסרה : " לשום משטר ערבי לא הייתה בעיה חמורה עם קבוצת מיעוט אתני בלי שהייתה לו בעיה חמורה גם עם קבוצת הרוב באותה מדינה . " הכורדים ותושבי דרום סודן מתקוממים כבר זמן רב נגד הממשל המרכזי במדינותיהם . באחרונה גם הם הגיעו לאותה מסקנה : בעייתם לא תיפתר אלא אם כן תשתנה המערכת הפוליטית כולה ותהיה קשובה גם לתביעותיהם של קבוצות הרוב וגם של קבוצות המיעוט . את ההצעה חברה אזרחית אנשים במדינה המתאגדים בארגון שאינו כפוף לשלטון ואינו תלוי בו , ואין בו כמעט התערבות של השלטונות . הארגונים פועלים במגוון רחב של תחומי עניין , למען מטרות שונות . ארגונים לדוגמה : ארגונים מקצועיים , ארגונים של מתנדבים , עמותות , וארגונים פוליטיים ( שאינם חלק מהמערכת השלטונית ) . הארגונים הללו מעצימים את כוח הפרט במדינה ולכן ההנחה היא , שככל שרב מספרם של ארגונים כאלה במדינה ומתקיימת בה פעילות מגוונת של חברה אזרחית - המדינה היא יותר דמוקרטית . פדרציה מדינה גדולה המורכבת מברית בין מדינות אוטונומיות . כל אחת מן המדינות שומרת על עצמאותה בענייני פנים , בעוד ענייני החוץ והביטחון מנוהלים במשותף . ארצות הברית ואוסטרליה הן פדרציות . קונפדרציה התאגדות של מדינות בתחומים מסוימים שאינה פוגעת בעצמאותן ובריבונותן . הקשר בין מרכיבי הקונפדרציה הדוק פחות מזה שבין מרכיביה של הפדרציה . התאגדות הקנטונים בשוויץ היא הקונפדרציה הוותיקה ביותר בעולם . עוד על ... מלת קהילה דתית - פוליטית המוגדרת על פי דתה . חבריה פועלים על פי כלליה וחוקיה של הקהילה , בתנאי שהכללים האלה אינם מתנגשים עם החוקים ועם האינטרסים של המדינה שבה הם נמצאים . בתמורה לחופש הדת ולאוטונומיה קהילתית התחייבו חברי המלת להיות נאמנים למדינה . ארבעה קהילות גדולות שהוכרו כמילת היו באימפריה העות ' מאנית : מוסלמית , יוונית , ארמנית ויהודית . אף כי הן הוגדרו אך ורק במונחים דתיים , הן כללו מגוון של קבוצות אתניות ולפעמים גם קבוצות שבטיות .
|
|