|
|
עמוד:23
1990 עוררו דאגה באנקרה . אנקרה ביססה את מדיניותה על התקווה לסיוע פוליטי וכלכלי מן המערב עם סיום המשבר . כיום טורקיה זקוקה לסיוע אירופי ואמריקני בבקשתה להתקבל כחברה מלאה באיחוד האירופי . היא גם זקוקה לסיוע מערבי בסוגיית קפריסין , וכן לעמדה מערבית אוהדת בשאלת זכויות המים באזור , ובסוגיית הכורדים . התמיכה הטורקית הרחבה של הנשיא אוזאל במדיניות של ארצות הברית ומדינות הקואליציה כנגד עירק עלתה בלא מעט זעזועים פוליטיים בתוך טורקיה . האופוזיציה ( בעיקר הסוציאל - דמוקרטית ) ביקרה את הנשיא אוזאל על היותו הפוסק היחיד במדיניות החוץ על נטילת סמכויות יתר מצד מוסד הנשיאות ועל פתיחת חזית שנייה נגד עירק . לאוזאל היו גם קשיים רבים במפלגתו שלו ובקרב הביורוקרטיה והצבא . במהלך המשבר התפטרו : שר החוץ , שר הביטחון , הרמטכ " ל וראש הממשלה . ביקורת נשמעה גם מצד אנשי דת שלא שבעו נחת מההכנות למלחמה נגד מדינה מוסלמית אחרת , וגם מצד חלק ניכר מן התקשורת . עם פרוץ המלחמה במפרץ , ב - 16 בינואר , 1991 הגיעה המעורבות הטורקית לשיאה . יום לאחר פרוץ המלחמה אישר הפרלמנט הטורקי את בקשת הממשלה לאפשר לכוחות הטורקיים והזרים הנמצאים בתחום טורקיה להילחם נגד עירק . מן היום השלישי למלחמה שימש בסיס חיל האוויר בטורקיה באינג ' רליק בסיס יציאה לעשרות מטוסי קרב אמריקניים בדרכם להתקפות על יעדים במערב עירק . המעורבות הטורקית הישירה והנחרצת בלטה בזירה הבינלאומית , מול היחס הפושר של רוב חברות נאט " ו באירופה . במהלך ימי הלחימה הפכה טורקיה להיות השותפה השלישית בחשיבותה בקואליציה הצבאית נגד סדאם חוסיין , אחרי ארצות הברית ובריטניה . מדיניות טורקיה במשבר המפרץ אכן חיזקה , בסופו של דבר , את מעמדה בוושינגטון , בבירות האירופיות ובנאט " ו . הפיצוי על הנזק הכספי הכולל התבטא בעיקר בסיוע צבאי , בחיזוק הצבא הטורקי ובשיפור המעמד המדיני של טורקיה בעולם המערבי ובמזרח התיכון גם יחד . הנשיא אוזאל הימר נכון אפילו בסוגיית היחסים עם עירק . טורקיה הייתה המדינה הראשונה שעמה ביקשה עירק לשקם את יחסיה לאחר תום המלחמה , למרות המעורבות התקיפה ורבת המשמעות של אנקרה במשבר . יחסי השכנות הטובים חשובים לשתי המדינות , ומכאן גם הנטייה בשתיהן לנורמליזציה וליציבות ביחסים . עם זאת , בזירה הפנימית הטורקית שילמה " מפלגת המולדת " , מפלגתו של אוזאל , מחיר יקר בבחירות אוקטובר , * 1991 כאשר איבדה את השלטון . אוזאל אמנם נשאר נשיא טורקיה , אך בראש הממשלה הוצב יריבו סולימן דמירל ( , ( Demirel מנהיג מפלגת " הדרך הנכונה " . היחסים המיוחדים בין טורקיה לישראל שנות ה - 90 של המאה ה - 20 סימנו מפנה היסטורי ביחסי טורקיה - ישראל . ההשתחררות הטורקית מקשיי משבר האנרגיה ; הידוק הקשר עם המערב בעקבות מלחמת המפרץ ובעיקר תחילתו של תהליך שלום בין ישראל לפלסטינים - כל אלה אפשרו לטורקיה להדק מאוד את קשריה עם ישראל . ביקורים רמי דרג של ראשי המדינה בישראל לצד הידוק הקשרים בתחומי הכלכלה , התרבות והתיירות , הציבו את היחסים בעמדת זינוק . החל מ -1995 התהדקו מאוד הקשרים גם בתחום הביטחון . הקשר בין הצבאות של שתי המדינות כלל תרגילים ימיים ואוויריים משותפים . עסקה ביטחונית שנחתמה ב - , 2002 שיפוץ טנקים טורקיים , סימנה את העמקת החשיבות האסטרטגית של הקשר בין שתי המדינות . במחצית השנייה של שנות ה - 90 חל שיפור נוסף בקשרים הכלכליים . יחסי הסחר האזרחי בין המדינות הגיעו להיקף של מיליארד דולר בשנה , ולצדם אושרו חוזים כלכליים רחבי מה היו השיקולים שהנחו את ממשלת טורקיה בקביעת מדיניות החוץ שלה בזמן מלחמת המפרץ ? * בבחירות שנערכו בטורקיה בנובמבר 2002 זכתה המפלגה האסלאמית , " מפלגת הצדק " , ברוב מוחלט . יש הטוענים שמפלגה כזו תחולל שינויים בתחום העקרונות החילוניים שמעוגנים בחוקה ובתחום מדיניות החוץ , אך רבים אחרים לא מוצאים בשלב זה כל בסיס לטענות אלה .
|
|