|
|
עמוד:21
לאחר אמברגו הנפט של , 1974 - 1973 מצאה את עצמה טורקיה במצב יוצא דופן . כמדינה מוסלמית , הקרובה גיאוגרפית למקורות הנפט , היה ביכולתה לבסס את ייבוא הנפט על עסקות ישירות עם המפיקות ( לא כמו הצרכניות שנשענו על החברות הבינלאומיות ועל השוק החופשי ) . מאידך גיסא , אפשרה מערכת היחסים בינה לבין המערב את הצטרפותה להסכמים בין צרכניות הנפט , שמטרתם הייתה לבלום את השתוללות המחירים של אופ "ק ( ארגון יצואניות הנפט ) ולמנוע מחסור בדלק בעתיד . תוך הליכה על חבל דיפלומטי דק , ניסתה טורקיה " ליהנות משני העולמות " - מחתימה על חוזי אספקה ישירים עם המפיקות , מחד גיסא , ומהישענות על התוכניות המערביות לשעת חירום , מאידך גיסא . אבל דווקא לאחר שבנתה , לפחות להלכה , מערכת הגנה כפולה , מעוגנת בהתקשרויות חוזיות עם המזרח והמערב גם יחד , מצאה עצמה טורקיה מול מחסור חמור וממושך במקורות אנרגיה , שהוביל לשינוי מתמשך במדיניותה המזרח תיכונית , ובמידה מסוימת גם בדמותה החברתית - תרבותית . בשנים 1981 - 1974 התהדק מאוד הקשר בין טורקיה לעולם הערבי . בעקבות משבר האנרגיה היה הקשר הכלכלי עם מדינות הנפט קו מנחה במדיניותה של טורקיה במזרח התיכון , והמוטיב הכלכלי היה למוטיב מרכזי . אבטחת האספקה של נפט , הגדלת הייצוא של מוצרים שונים למדינות המוסלמיות כדי לממן את קניית הנפט ומציאת תעסוקה בחוץ לארץ לכוח עבודה עודף - כולם היו חשובים בשביל טורקיה . התלות הרבה ב " נפט מוסלמי " שינתה לחלוטין את דפוסי הסחר הטורקיים בשלהי שנות ה - 70 ובראשית שנות ה - , 80 והעולם המוסלמי תפס את המקום המוביל ברשימת יעדי הייצוא הטורקי , במקום המערב . באמצע שנות ה - 70 עשו מנהיגי טורקיה מאמץ כדי להפריד בין הביקוש הגואה לדלק לבין הקשרים המדיניים . אך בהיעדר יכולת לשלם את המחיר המאמיר של הנפט , הם נאלצו לבסוף להיכנע לשורה של דרישות מצד עירק ולוב , וב - 1979 גם מצד אירן וערב הסעודית . בשלב ראשון דובר בדרך כלל בדרישות כלכליות , אך בשלב מאוחר יותר הופיעו גם דרישות מדיניות וצבאיות . אחת התוצאות הנלוות הייתה שינוי של ממש במדיניות המזרח תיכונית של אנקרה . היחסים החמים שהיו בין טורקיה וישראל ( בעלת בריתו של המערב ) בשנות ה - 50 ובראשית שנות ה - 60 הפכו להיות צוננים וכמעט ריקים מתוכן ממשי בשנות ה -70 ובמרבית שנות ה - . 80 מאידך גיסא , הידוק הקשר עם העולם המוסלמי , כפי שעוד נראה , חרג בהשפעתו מתחומי הכלכלה והמדיניות אל המרקם החברתי - תרבותי של טורקיה . הנהנים מכך , כלכלית ופוליטית , היו החוגים האסלאמיים , אשר המתינו מזמן להזדמנות מסוג זה . אחת התופעות המרתקות ביחסי טורקיה עם המדינות המוסלמיות בשנות ה - 80 הייתה " המהפך " שחל ביחסי הכוחות ביניהן מאז תום משבר האנרגיה ב - . 1981 בשנות ה - , 70 בחסות העלייה המואצת במחיר הנפט , הייתה טורקיה תלויה מאוד בעירק , באירן ובלוב בכל הנוגע למימון " חשבון הנפט " , שכלל חוב טורקי של כ - 2 מיליארד דולר ל - 3 מפיקות נפט אלה . הדחיות במועד פירעונו של החוב היו לטורקים מנות חמצן הכרחיות למערכת הפיננסית . במהלך השנות ה - , 80 בעקבות הירידה במחירי הנפט ותחת צלה של מלחמת אירן - עירק , התהפכו היוצרות . קשיי התשלום נעשו מעתה מנת חלקן של אותן 3 מדינות - עירק , אירן ולוב - שביקשו לשלם לטורקיה בכמויות מוגדלות של נפט ( ולא במטבע קשה , מטבע יציב ) עבור סחורות הייצוא הטורקיות . מאחר שטורקיה לא נזקקה לתוספת של נפט , תפח החוב העירקי - אירני - לובי לטורקיה במחצית השנייה של שנות ה - 80 ל -5 מיליארד דולר בקירוב . למהפך במאזן הכוחות הכלכלי היו משמעויות מרחיקות לכת גם במישור המדיני . בשנות ה - 70 יכלו מפיקות הנפט המוסלמיות ללחוץ על אנקרה בסוגיות מדיניות , כשהן מצביעות על " האוברדרפט " בחשבון הבנק הטורקי . בשנות ה - 80 הן היו חייבות לטורקיה סכומי עוד על ... מלחמת אירן - עירק ( 1988 - 1980 ) פלישת כוחות צבא עירקיים גדולים לשטח אירן ב -22 בספטמבר 1980 מציינת את תחילתה של מלחמה בין המדינות שנמשכה 8 שנים . מערכה צבאית זו נועדה להשיג בעיקר שתי מטרות : הפלת משטרו של ח 'ומייני ( שרעיונותיו המהפכניים נתפשו על ידי שליט עירק כמקור איום על היציבות הפנימית בעירק בה יש רוב שיעי ) וכיבוש אזורים בעלי חשיבות כלכלית ואסטרטגית ממזרח לשאט - אל - ערב , בו עובר הגבול ביניהן . יחסי כוחות צבאיים שקולים הם הסיבה לכך שבתום 8 שנות מלחמה היא הסתיימה ללא הכרעה אך עם אבידות רבות . כ - 100 , 000 איש נהרגו בצד העירקי ואילו בצד האירני מספרם היה פי שניים או שלושה .
|
|