|
|
עמוד:202
לעולם יהא אדם ענוותן כהלל פעילות 7 במדרש לא מצוין בד " כ מי אומר למי מה . כדאי לקרוא את הסיפור בקול עם התלמידים ולוודא שברור להם מתי מדברים החכמים ומתי הנוכרים . כדאי גם להזכיר לתלמידים שלתורה שבכתב אין עדיפות על פני התורה שבעל פה - שתיהן נתנו על ידי משה רבנו בהר סיני . פעילויות -8 9 " שבכתב אני מאמינך , ושבעל פה איני מאמינך " – הנוכרי בוחר להאמין במקור האלוקי של התורה שבכתב ובסמכותו של הרב ללמד אותה , אך מסרב לקבל את שושלת המסירה ואת סמכות חכמים כפרשנים וכמייצגים אף הם את דבר ה ' . הוא דוחה למעשה את הרעיון של קהילת הפרשנים כקהילה סמכותית ומחייבת . סביר ששמאי כועס הן בשל הכפירה במעמדה של התורה שבע " פ , והן בשל העובדה שאדם שטרם למד צורת אות כבר מעז להציב לו תנאים ולהטיל ספק בסמכותו . על פי פשט המדרש , עשויים התלמידים לתפוס את דמותו של שמאי הזקן כשלילית . חשוב להזכיר להם כי הוא היה אחד מתלמידי החכמים הגדולים של עם ישראל , וכי מעשיו נובעים מתוך תפיסת עולם הלכתית שמרנית וחסרת פשרות , שנועדה לשמור על כבוד התורה ועל המסגרת המסורתית המקובלת . חז " ל אסרו לגייר אדם המעוניין להתגייר כדי לקבל טובת הנאה כלשהי . איסור זה מסביר את עמדתו של שמאי , ומעלה את השאלה כיצד אם כן , הסכים הלל לגייר את הנוכרי כדי שיוכל ללמוד תורה , ולא מתוך רצון אמיתי להפוך ליהודיו התוספות מסביר שהלל היה בטוח שבסופו של דבר , לאחר שיתגיירו וילמדו תורה , אותם נכרים יקיימו את התורה לשם שמיים , ועל כן לא חשש לגיירם . המהרש " א לעומתו סובר כי הלל קירב את האנשים ולימד אותם תורה , ורק לאחר שהם הבינו את טעותם הוא גיירם לשם שמיים . פעילות 10 מטרת השאלה הזו ללמד את התלמידים לקרוא בין השיטין וגם להעלות למודעות את האופן שבו אנו משלימים פערים בסיפור ואת השיקולים שלנו . יש שתי תשובות נכונות לשאלה הזו : תשובה א ' מבוססת על הבנה של ההיגיון הסיפורי – כל הרעיון בסיפור הוא להראות איך הלל ושמאי מתנהגים אחרת בסיטואציות זהות . תשובה ג ' מתבססת על קריאה מדויקת של הטקסט – הופעת המילים סומך / סמוך מעידה על כך שהנושא היה בדיון מקדים בין הלל לנוכרי . כלומר , בנקודת המוצא הנוכרי לא סמך על הלל בתורה שבע " פ כפי שלא האמין לשמאי . לתשובה ב ' אין כל קשר לעניין .
|
|