עמוד:187

המסר שרצה יוצר ההגדה להעביר עשוי להתבטא באיורים , במילים שבחר להדגיש , בתוכן האיורים , או בדרך שבה בחר להציג את הדמויות . דוגמה בולטת לכך אפשר למצוא באיורים של ארבעת הבנים - פעמים רבות דמות הרשע מאוירת בדמותו של " הרשע התקופתי " . המסר עשוי להתבטא גם בתכנים הנלווים לטקסט , בנוסף לטקסט המסורתי של ההגדה . בתקופת ההתעוררות הציונית וקום המדינה הרבו יוצרי ההגדות להוסיף טקסטים העוסקים בתחיית הציונות ובשחרור מן הגלות , או כאלו המקשרים בין עבדות מצרים והשחרור ממנה למאורעות השואה . עבדות בעולם המודרני היחידה הסוגרת את הפרק מתמקדת בהיבט אחר של חג הפסח – היותו גם חג החירות . בפעילות הקודמת , שבה השוו התלמידים בין הגדות שונות , הם פגשו ב " עבדים היינו " . היחידה הסוגרת עוסקת , אפשר לומר , ב " עבדים הננו " – עבדות בעולם המודרני , משמעותה , והדמיון והשוני בינה לבין עבדות בעולם העתיק . סביר להניח שקיומה של עבדות בימינו תפתיע את רוב התלמידים , וכדאי לפנות מקום לרגשות ולסימני השאלה שהנושא מעורר בהם . היחידה מורכבת מטקסט לא רציף , הכולל ציטוטים , קטעי מידע , היצג גרפי , ורשימה . המטרה האוריינית שלה היא מיזוג מידע מסוגים שונים , הסקת מסקנות ושימוש במידע לכתיבת טקסט שכנוע . מהלך היחידה . 1 פתיח קצרצר המקשר למה שנלמד עד כה , מעגן את הנושא גם בטקסט המקראי , וטוען שעבדות עדיין קיימת . . 2 קטע מידע על עבדות באמריקה , המורכב רובו מציטוטים מטקסטים שכתבו עבדים משוחררים . הציטוטים מתארים את חווית החיים כעבד – מבחינה גופנית , רגשית ומנטלית . . 3 תת - יחידה העוסקת בעבדות בעולם של ימינו , באמצעות מספר טקסטים וייצוגים : הגדרה רשימת עובדות על עבדות בימינו אינפוגרפיקה – עוד מידע באמצעות היצג גרפי . באינפוגרפיקה הושם דגש על שני היבטים : א . נתונים המשקפים את ההיקף העולמי של העבדות ואת חלקם של ילדים בה . הסיטואציות השונות שבהן בני אדם הופכים לעבדים . ההנחה שלנו היא שתלמידים יתקשו להבין איך התופעה הזו אפשרית בימינו , והחלק התחתון של האינפוגרפיקה – " מבני חורין לעבדים " מתמודד עם השאלה הזו . כתבה קצרה על אחד הזוכים בפרס נובל לשלום , 2014 לוחם בעבדות ילדים בהודו .

מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר