|
|
עמוד:76
פעילות 4 אורי צודק - הכוונה כאן הינה לכנפיים מטאפוריות , ולכן הביטוי מתקשר לשורה הראשונה , לנפש האדם המאפשרת לו לעלות למעלה . רוח אמתית אינה מאפשרת עליה למעלה , מקסימום דחיפה קדימה . פעילות 5 המילים מתייחסות לכוחות , לכנפי הרוח של האדם . הרב קוק רצה לעודד את האדם להאמין בכוחותיו ולא להתכחש אליהם . בשיחה בכיתה אפשר לבקש מהתלמידים לספר על מקרים שבהם כמעט התייאשו וסברו כי אין ביכולתם לבצע משימה או להתגבר על מצב קשה , ובסופו של דבר אזרו כוח התאמצו וגילו כי הם מסוגלים לעשות זאת . השיר * / פרץ - דר וֹ ר בנאי בשיר הקצר , חסר השם , המשורר מספר על הכרת התודה שלו לאביו . הוא פותח בצירוף שגור בלשון הדיבור – " כל הכבוד " , המשמש את הדוברים כדי להביע הערכה , התפעלות ולעתים גם הסכמה ותמיכה . הרחבת הצירוף ל " כל הכבוד לאבא " מעוררת סקרנות שבאה מיד על סיפוקה ; לא זו בלבד שהאב " לא חסך ספר " משום שהבין את חשיבותן של השכלה ושל חשיפה לתרבות , אלא התאמץ להעניק לילדיו ספרים בתנאים קשים עד מאוד , של " מחסור ורעב " . התיאור המטפורי בחלק השני של השיר - " לבוש בלואים בילדותי / ישבתי בשפת השורות " – מציג במשמעותו האחת את הילד היושב על שפת מאגר גדול של שורות כתובות , ובמשמעותו האחרת את הילד כמי שמתחיל את דרכו בהיכרות עם השפה הכתובה , היא שפת השורות , שפת הספרים . השיר מסתיים במטפורה נוספת , נוגעת ללב בפשטותה ובחמימותה , המבליטה את רגישותו של האב לילדו . הקריאה , כמייצגת השכלה ותרבות , מושווית לסוכר , החומר הגורם לתחושת עונג אצל כל בני האדם . מה שלא נאמר אבל נרמז במטפורה הזו – הכול , גם לבושי הבלואים , זכאים להשכלה , לתרבות , לספר . פעילות 8 בצירוף " שפת השורות " נראה שהמשורר מבקש לתאר מקום נעים של רגיעה המאפשר להרפתקאות להתרחש תוך כדי קריאה . " שפת השורות " - מקום או מצב המאפשרים היכרות מקרוב עם ספר ועם החוויות שהוא מזמן . " שפת השורות " רומז גם לשפה הכתובה , הנכתבת בשורות , ושוב - רומזת לחוויית הקריאה . פעילות 11 סעיף ב - את מקומה של " הסוכר " במשפט המטפורי " כל הסוכר שבעולם " יכולה להחליף " הטוב " , " הנעים " , " החשוב " ודומותיהן .
|
|