עמוד:122

- יחס הזמן : אור הבוקר , לימודי ערב . - יחס החלק מן השלם : פני האיש , מפתן הבית . - יחס התפקיד : קוביות משחק , כדורי הרגעה . - הנסמך הוא עושה הפעולה , והסומך – המושפע מהפעולה ( מקבל הפעולה ) : עובדי אדמה , מקבץ נדבות . - הסומך הוא עושה הפעולה , והנסמך – הפעולה עצמה : רעידת אדמה , נחיתת המטוס . יצוין עוד שיחסי המשמעות בין הנסמך לסומך אינם מצטמצמים תמיד ליחסים מוגדרים דוגמת אלה המפורטים לעיל . למעשה אפשר לבטא בעברית כל יחס באמצעות צירופי סמיכות . לדוגמה : חתן תורה – כינוי למי שקורא בבית הכנסת את סוף התורה בשמחת תורה . כמו צירופי סמיכות רבים אחרים , גם צירוף סמיכות זה הוא צירוף תמציתי , האוצר בתוכו מידע רב . דוגמה נוספת : נקודת מפנה - כדי לסביר את משמעות הצירוף הזה יש צורך במשפט שלם או במשפטים אחדים . הצעה לפעילות נוספת - הציור של האמן פרנק סטלה - Gur I בציור נראות צורות גיאומטריות סמוכות זו לזו ומשולבות זו בזו . אפשר לבקש מהתלמידים להתבונן בציור ולתאר אותו בעזרת צירופי סמיכות . לדוגמה : חיבור הצורות , התאמת הצבעים וכדומה . אפשר גם לתת לתלמידים למיין רשימה של צירופים לצירופי סמיכות ( בחירת הצבע , מפגש הצורות ) וצירופי שם עצם ותואר ( עיגול אדום , צורות מעוגלות ) . *** מן המקבים לחנוכה ( עמ ' 107 בספר לתלמיד ) הטקסט " מרד המקבים " הוא טקסט מידע היסטורי , האופייני לספר לימוד . הטקסט לא נלקח מספר הלימוד בהיסטוריה כפי שהוא , משום שסיפור המרד נמצא בספר בתוך ההקשר הרחב של הספר , וניתוקו מהקשר זה יוצר חללים ופערי מידע . עם זאת , הוא מבוסס על ספר הלימוד "מסע אל העבר – יוון , רומא וירושלים " בהוצאת מטח . הטקסט הקצר " השפעות הלניסטיות על המדינה החשמונאית " נלקח מספר זה כפי שהם מופיעים בו . הטקסט " הלכות חנוכה " לקוח מתוך קיצור שולחן ערוך שכתב ר ' דוד חיים הלוי .

מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר