עמוד:18

מהלכים אלה ימחישו לתלמידים את החשיבות של השיח בכיתה . המלצה נוספת היא לגבש תכנית לימודים שתאפשר מרחב לדיון משמעותי ומעמיק בנושאים נבחרים . ועדת מומחים ישראלית שנדרשה להכין מסמך אשר ימליץ על דברים שיש לעשות כדי להתאים את מערכת החינוך בישראל לדרישות וליכולות של המאה ה - 21 מצאה , בעקבות סקירת מחקרים , כי יש קשר משמעותי בין קיומו של שיח אקדמי פורה לבין הבנה מעמיקה של חומר הלימוד והיכולת לשמור על הידע הנרכש ולהשתמש בו במצבים נוספים . הוועדה הציעה כמה אפשרויות הנותנות מענה לשאלה " כיצד השתתפות בדיון קצר יחסית עשויה לתמוך בשינוי ארוך - טווח הכולל העברה ( שם ) . למשל : בעצם מתן הסבר התלמידים מעמיקים את זיכרונם לגבי הידע הנרכש ; זאת ועוד , דיאלוג מובנה חושף אותם לשפה ולמושגים שמאפשרים להם להתבטא בשיח טיעוני כפי שמקובל בחברה ( שם ) . פרקים רבים בספר מציעים פעילויות של שיחה / דיון בהרכבים שונים : מליאה , קבוצות וזוגות . לרוב , פעילויות אלה כוללות שאלות מנחות ופתוחות , והן מטרימות את הפעילות האינדיבידואלית של הלומדים . לעתים הפעילות קודמת לקריאת טקסט , ובכך היא מקרבת את הלומדים אל הנושא . לעתים פעילות השיחה / דיון באה תוך כדי הלמידה , ולעתים היא מוצעת בעקבות קריאה של טקסט ומאפשרת דרכים לעיבודו מבחינה רגשית וקוגניטיבית . פעילויות של שיחה ודיון מקדמות ומטפחות את יכולות הדיבור וההאזנה . כידוע , התפתחות השפה הדבורה קודמת להתפתחות השפה הכתובה . השפה הדבורה משמשת בסיס לרכישת השפה הכתובה , שכן באמצעות השפה הדבורה הילדים מבטאים את ידע העולם שלהם ואת הידע הלשוני שלהם . הדיבור וההבעה בעל - פה מתפתחים אצל התלמידים תוך כדי התנסויות של שיחה עם ילדים ועם מבוגרים . ההבעה בעל - פה מתרחשת גם בפעילות היומיומית בכיתה – במהלך משחקים , במפגשים חברתיים בין הילדים ובמפגשיהם עם המורים . באמצעות השיחות הילדים מעלים , כאמור , את ידע העולם שלהם וכן הם מבטאים רגשות ומחליפים רשמים ודעות . השיחות חושפות את ידיעותיהם של הילדים ומאפשרות למורים להתאים את הלימוד למטען הידע הזה ולקשר בינו לבין נושאים ומושגים שמופיעים בפרקים השונים . דיאלוג בין התלמידים למורים , שבו האחרונים משעים לזמן מה את השליטה שלהם בשיח ובידע , יוביל ליצירה משותפת של טקסט חדש . דבר זה יאפשר לתלמידים הבנה פעילה יותר . לפיכך , מומלץ במקרים מסוימים ובאופן מכוון " לשחרר " מעט את השליטה ולאפשר יותר העלאת קושיות מצד התלמידים ופתיחת פתח ל " משא ומתן " בנוגע לטיב " האמת " . כדי להשיג את עיקרי המטרות בנושא טיפוח הדיבור וההאזנה לכיתות ד - ו ( ראו בתכנית הלימודים ) , מומלץ להעלות את השיח הדבור ואת מוסכמותיו למודעותם של הילדים תוך התנסות פעילה ורציפה . כשהילדים מגיבים לדברי אחרים , צריך להפנות את תשומת לבם לרלוונטיות של תגובתם לנושא המדובר : " האם מה שאתם מספרים קשור למה שדנה סיפרהו " . הנחו את התלמידים לפתוח בהתייחסות למה שנאמר קודם ולהמשיך בהתייחסות אישית שלהם לדברים . לשם כך , הציעו להם להשתמש במבנים קיימים , כגון " לי קרה מקרה דומה / שונה ... " ; 25 ברנדס , ע ' ושטראוס , ע ' ( עורכים ) ( תשע " ד ) . פרק שלישי : מטרות חינוכיות ואופן השגתן . חינוך לחברה של תרבות ודעת : תמורות במאה ה - 21 והשלכותיהן ( עמודים . ( 97 - 49 ירושלים : האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים . 26 פלד - אלחנן , נ ' ובלום - קולקה , ש ' ( . ( 1997 דיאלוגיות בשיח הכיתה . חלקת לשון , . 24 עמודים . 61 - 28

מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר