עמוד:24

ברוכי שמח על השאלה והתחיל לספר בלחש : " תמיד , למרות הצום והחלשה , אבא תוקע במוצאי יום כיפור תקיעה ארכה ארכה ? לפני כמה ימים , החלטתי לנסות לעזר לתקיעה של אבא . לקחתי את השופר ושטפתי אותו היטב במים וסבון כלים , כמו שראיתי את אבא עושה הרבה פעמים . אני לא יודע מה קרה , אבל מיד אחרי השטיפה , נסיתי לתקע - ויצאו רק יבבות חלושות וצרודות ... נבהלתי נורא . נערתי חזק את השופר , נסיתי שוב , ושוב ולא הצלחתי ! החזרתי מהר את השופר למקומו ומאז אין לי מנוחה . אני יודע שעשיתי משהו גרוע מאוד , נגעתי בשופר בלי רשות והרסתי אותו . לאבא יהיו בושות כשינסה לתקע ... אני צריך לספר לו , אבל אין לי אמץ ! " . מנוחי הקשיבה לספור ברצינות רבה ואז פסקה בקול החלטי : " אתה חיב לספר לאבא " . " אבל איך ומתי ? " , ברוכי כמעט בכה . " אולי אחרי תפלת שחרית , כשאתם חוזרים הביתה ואמא מחלקת לכל אחד ' לקח ' ? הציעה מנוחי . " תוך כדי קבלת עוגת הדבש אתה יכול להגיד לאבא שיש לך משהו סודי לומר לו " . " זה לא מתאים " , משך ברוכי בכתפו . " מברכים זה את זה בשנה טובה ומתוקה , ואבא נזכר בשנים שבהן הוא היה מקבל ' לקח ' מידו הקדושה של הרבי . אני לא רוצה לקלקל לו את הרגע המתוק הזה " . " אם כך " , סכמה מנוחי , " תצטרך לנסות למצא זמן בהמשך היום " . " את כנראה צודקת " , נאנח ברוכי . " אולי אחרי אמירת ה ' ודוי ' במנחה , אקבל אמץ להתודות גם בפני אבא " . היום העמוס והקדוש של ערב יום הכפורים חלף במהירות . וכשברוכי ראה את אבא לובש בגדי לבן ומחליף את נעליו לנעלי בד , הלב שלו דפק בעז , בום בום . אבא הניח את ידיו על ראשו של ברוכי ב ' ברכת הבנים ' ... בסיומה , הוא פנה לעבר המדף . לקח את השופר ועטף אותו בעדינות במפית כדי לקחת אותו לבית הכנסת . רק אז אזר ברוכי אמץ ופנה אליו בבהילות : " אבא , אני חיב לספר לך משהו בקשר לשופר " . אבא הפתע ונפנה להקשיב . כשדמעות בעיניו , ספר ברוכי איך ' הרס ' את השופר ... אבא חבק את ברוכי המבהל . " חבל שסתם כך דאגת " , הרגיע אותו בחיוך אוהב . " תמיד אחרי ששוטפים את השופר , אי אפשר לתקע בו עד שהוא מתיבש . אתמול נסיתי לתקע בשופר , והוא השמיע קול צלול " ... ***

רשת אהלי יוסף יצחק ליובאוויטש באה"ק


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר