עמוד:172

אוסף הספרייה הלאומית בקישור - http : // web . nli . org . il / sites / NLI / Hebrew / gallery / of israel / hageiisrael / haggadot / Pages / default . aspx להלן הרחבה בנוגע לקריטריונים להשוואה : סוג הכתב והנייר - האם ההגדה נכתבה בכתב יד או הודפסה בבית דפוס ? מהו סוג הכתב - דפוס , כתב יד , כתב מעוטר ? האם ההגדה כתובה על קלף או על נייר ? הדמויות המאוירות - כיצד הן לבושות ? מה מעשיהן ? כיצד נראית הסביבה שב ה הן נמצאות ? תוכן הדף - טקסט בלבד , טקסט ואיורים , תוספת פרשנות בצדי הטקסט , טקסט שאינו מסורתי על יד טקסט ההגדה המסורתית . סעיף א מאפשר לתלמידים לבטא באופן חופשי את מה שלמדו מן העיסוק בהגדות . סעיף ב מכוון את הדיון להסקת מסקנות בנוגע לקשר שבין עיצוב ההגדה לתקופה שבה נוצרה . באמצעות העיצוב אפשר ללמוד על התקופה ומאפייניה : האמצעים הטכניים שעמדו לרשות הכותבים השפיעו על סוג הכתב - כתב יד או דפוס , צבע או שחור לבן ; בתחילת התפתחות הדפוס היה אפשר להדפיס בשחור לבן בלבד באמצעות גלופות אחידות , וכך אפשר לראות בהגדה דמויות מסוימות החוזרות על עצמן , כדי לחסוך בהכנת גלופות נוספות . הדמויות המאוירות מופיעות בלבוש ובסביבה המאפיינת את אורח החיים באותם ימים , ומאפשרות הצצה אל מנהגי התקופה . המסר שרצה יוצר ההגדה להעביר עשוי להתבטא באיורים , במילים שבחר להדגיש , בתוכן האיורים , או בדרך שבה בח ר להציג את הדמויות . דוגמה בולטת לכך אפשר למצוא באיורים של ארבעת הבנים - פעמים רבות דמות הרשע מאוירת בדמותו של " הרשע התקופתי " . המסר עשוי להתבטא גם בתכנים הנלווים לטקסט , בנוסף לטקסט המסורתי של ההגדה . בתקופת ההתעוררות הציונית וקום המדינה הרבו יוצרי ההגדות להו סיף טקסטים העוסקים בתחיית הציונות ובשחרור מן הגלות , או כאלו המקשרים בין עבדות מצרים והשחרור ממנה למאורעות השואה . באוסף הספרייה הלאומית ( http : // web . inl . org . il / sites / NLI / Hebrew / gallery / of - israel / Pages / non - traditional - haggadot 1 . aspx ) אפשר לצפות בהגדות לא מסורתיות שנוצרו מטעם תנועות הנוער , הקיבוצים השונים ועבור חיילים ששירתו בצבאות זרים , כדוגמת הגדת הבריגדה היהודית המופיעה בפרק . עבדות בעולם המודרני היחידה הסוגרת את הפרק מתמקדת בהיבט אח ר של חג הפסח – היותו גם חג החירות . בפעילות הקודמת , שבה השוו התלמידים בין הגדות שונות , הם פגשו ב " עבדים היינו " . היחידה הסוגרת עוסקת , אפשר לומר , ב " עבדים הננו " – עבדות בעולם המודרני , משמעותה , והדמיון והשוני בינה

מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר