עמוד:147

זאת , להבנה מלאה , חשוב להפנות להערת השוליים שבה מוזכר שארז ביטון התעוור בגיל צעיר . ומכאן : מדובר באיש עיוור שחוצה את הכביש מצויד במקל עיוורים , ומודע לכך שהילדים אולי חוששים מפניו . . 2 למה הכוונה בצירוף " איש רכות " ? לפי מה אתם יודעים ? האם נתקלתם פעם בביטוי כזה ? איזה צירוף פשוט יותר אפשר לכתוב , ומדוע לדעתכם ארז ביטון כותב דווקא " איש רכות " ? - הכוונה מן הסתם לאדם רך , עדין , שלא משתמש במקל " בשביל להכות " . אפשר היה לכתוב בפשוט " איש רך " , אבל המילה " רכות " מתחרזת עם " להכות " והחריזה מדגישה את הניגוד שבין שתי המילים . . 3 הילדים והדובר חצו יחד את הכביש , וכשעזבו אותו – משהו משתנה בשיר . חשבו על השורה " רק אני נשאר ילד פוחד מן המקל " . למה הכוונה ? ממה הוא פוחד ? - בשיר יש היפוך מעניין : בתחילתו נראה שהדובר מרגיע את הילדים שעלולים לפחד מפניו . בסופו נראה שהוא זה ששאב אומץ לב מהילדים , ועכשיו , לבדו , הוא מפחד . הוא מרגיש חסר אונים ופוחד ממי שיכול להתנכל לו ולפגוע בו ( אולי במקל ) משום שהוא עיוור ; או שהוא פוחד ומרגיש חסר ביטחון מעצם עיוורנו , המסומל במילה " מקל " . . 4 מדוע , לדעתכם , הרחוב מתואר דווקא כ " מתעקל " ? - אחת הסיבות היא ודאי החרוז עם " מקל " . אך כדאי גם לזכור שעבור עיוור " רחוב מתעקל" מסוכן ומאתגר יותר ובטוח פחות מאשר דרך ישרה ( כמו מעבר חציה ) . על " רחוב נווה שאנן " של רוני סומק " רחוב נווה שאנן " עוסק בכמיהות , בחלומות , במשאלה שחייך יוכלו להשתנות כבמ טה פלא , כמו בסיפורי האגדה . השיר מתאר חווית ילדות באופן חי שנוגע בכפילות שבבסיסה : מצד אחד , רגע ילדי ותם , שבו עדיין מחפשים נעל זכוכית מהאגדות . מצד שני – רגע של מודעות חריפה למציאות : " סיפור סינדרלה " לא באמת מובטח לכל ולא קורה לכל אחד , ולפעמים אין אפילו תנאי קיום בסיסיים שמאפשרים לשאוף ולחלום על מציאות אחרת . כל הכמיהות הללו צפות בתחנה המרכזת הישנה של ת " א , בלב בלכלוך והרעש - ברחוב הנעליים נווה שאנן . מול מקדשי הצריכה של ימינו נווה שאנן עשוי להיראות עלוב ולא מספק . אולם גם הוא , בדרכו , הבטיח הבטחה צרכנית ; גם הוא הציב בחלון ראווה אחד אחר השני שפע של אפשרויות - הזמין להיכנס , לקנות ולזכות בשינוי . אולם הילד בשיר חולם על שינוי טוטאלי ( מרגל יחפה לרגל נסיכה ) שינוי שאינו נחמה צרכנית אלא שינוי גורל , שיהיה זמין ונגיש לכולם " במחירי סוף עונה " ; אפשרות לגאולה ולפלא בלב היומיום . ואת זה - יודעים גם המבוגר שכותב את השיר וגם הקוראים - ספק אם הוא או מישהו אחר יצליחו להשיג . . 1 חשוב לוודא שה תלמידים קוראים את הערות השוליים ומבינים שזהו " רחוב הנעליים " . אפשר גם להסביר שהרחוב נמצא בתחנה המרכזית בת " א ושגם בימיו הטובים עדיין היה

מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר