|
|
עמוד:88
מן ההקשר האנטישמי ומכלילה אותו על כל בני האדם – ותלמידיה ב כלל זה . המורה , כמו שקורצ ' אק האמין שצריך להיות – היא הגיבורה הגדולה של הסיפור . פעילות 10 ייתכן שהמורה העדיפה לא להתייצב לצדו של הילד היהודי ולא להגן עליו , כדי לא לאבד את אהדתם של הבריונים הפולנים בכיתה . כדי שלא לעורר את התנגדותם לדבריה היא בחרה להעלות נימוק ניטראלי , המציב את כל הילדים במסגרת של חוק אחד : " - לא יסתלק , – אמרה המורה . אפילו תכו אותו כל יום , הוא חייב להישאר כאן , כי כך מצווה החוק . " פעילות 11 הילד היהודי שלא רצו לשבת לידו , והילד הגוי שבכה הם רק שחקני משנה בסיפור , משום שהתנהגותם מציבה את המורה בתפקיד ערכי - חינוכי מון המדרגה הראשונה : באמצעות הסיפור האישי היא מצליחה לערער את השקפת עולמם המוגבלת והלא - מוסרית של תלמידיה , ולגרום להם להבין מהו כוחן של אפליה ודחייה , ואיך הן עלולה לפגוע בכל אדם באשר הוא . המורה – היא היא הגיבורה של הסיפור . למתקדמים אפשר להציע להתבונן במשפט שאומר המספר בחלק הראשון של הסיפור - " פעמים הרבה צוחקים המבוגרים לדמעותיו של הילד , ובוודאי מהם ראו הילדים ולמדו . כל מי שיכול מתאפק , כדי שלא יראו " . לפני הדיון כדאי לספר להם שלצד כתיבת סיפורים לילדים , יאנוש קורצ ' אק היה מחנך דגול , מחלוצ י הפעילים למען זכויות הילדים . כדאי לבקש מהילדים להגיב על הדברים . האם הם נכונים גם היום ? משפטי מפתח רבים על העוולות שעושים מבוגרים – לרוב מבלי דעת – לילדים אפשר למצוא בספרו של קורצ ’ אק " כאשר אשוב ואהיה קטן " . פעילות 14 בסיפורו , יאנוש קורצ ’ אק מפנה את הזרקור לא לעבר הילד היהודי , שבגללו התעוררה הסערה בכיתה , אלא לעבר בני כיתתו ה " גויים " ; הילד היהודי חסר שם וחסר קול , אולם ברור שהוא רחוק מילה יות אדיש למה שמתחולל סביבו . לפני הפנית תלמידים מתקשים לפעילות הכתיבה , כדאי להבהיר את מה שהתרחש : ילד פולני לא מצא לו מקום בכיתה , וכשראה שעליו לשבת ליד הילד היהודי חש שנעשה לו עוול גדול ופרץ בבכי ; חבריו של הבוכה לא רק מזדהים אתו אלא מוסיפים שמן למדורה , עולבים ביהודי ומאיימים שיפגעו בו . כאן מתחילה המורה בסיפורה האישי כדי לשנות את האווירה בכיתה . כדאי להציע לתלמידים לבחור באיזו נקודת הזמן הם " מזמינים " את הילד היהודי לספר את הסיפור מנקודת מבטו : מהרגע שהילד הפולני מתחיל לבכות ? מהרגע שהילדים האחרים מאיימים עליו ? אחרי שהמורה מספרת את סיפורה האישי ? כדאי להציע לתלמידים לנסות ולשער מה עבר על הילד היהודי : אילו רגשות התעוררו בו – כעס ? עצב ? בושה ? מה היה רוצה להגיד או לעשות , ולמי ? מדוע ישב ושתק כשהטיחו מו מילות גנאי ? אחרי חשיבה ותכנון החלקים העיקריים במונולוג כדאי להזכיר לתל מידים שעליהם לכתוב בגוף ראשון .
|
|