|
|
עמוד:86
הסיפור הפנימי שמסתיים באופן לא צפוי מותיר כמה סימני שאלה : למה ניסה הנער הערבי להסתיר את מעשיו ? מה הרגיש המספר כשנודע לו פשר התנהגותו של חברו ? מה המשיכו שני החברים ואמרו זה לזה עד סוף ה שיחה ? מה קרה לקשר ביניהם עם השנים ? פעילות 3 בתחילת הסיפור נמסר בפירוש שהשכנות בין המשפחות בתחנת המשטרה לא הייתה טובה ביותר ; " בימי שרב כשהוטרדנו מאוד על - ידי הזבובים והריחות מן הדיר , הייתי שומע את הורי מדברים ביניהם על כך שצריך ללכת לאבו - עזיז ולדרוש ממנו לסלק את הדיר שלו [ ... ] שהוא ומשפחתו לא היו מקורבים אלינו והיינו נוהגים בהם ריחוק " . ההחלטה של המשפחה הערבית שינתה את המצב מקצה לקצה . מכיוון שדיר העזים הבטיח את בריאותה של התינוקת שוב לא נשמעו התלונות הרגילות . אפשר להציף שאלות כמו - האם ההחלטה של המ שפחה הערבית הייתה מפתיעה ? האם בזמננו אנחנו מצפים להתנהגות אלטרואיסטית מצד משפחה ערבית ? בשיחה אפשר לעסוק בסטריאוטיפיות הצובעת לעתים קרובות את העמדות שלנו כלפי ערבים . המסקנה שכדאי להוביל אליה היא שגם במצב של מתח ושל סכסוך רב - שנים בין עמים - קשר אישי חיובי הו א אפשרי . פעילות 5 התשובה איננה חד - משמעית . אבו עזיז שקיבל את ההחלטה לעזור למשפחה היהודית הוא אחת הדמויות המרכזיות בסיפור . כך גם בנו עזיז , שלאחר גנבת העז כיתת רגליו למרחקים ואולי גם סיכן את עצמו כדי להשיג חלב עזים ממקורות אחרים . אם המשפחה הערבית הייתה שות פה למעשה ולסוד הסתרת הסיבה לאיחורים הקלים בהספקת החלב . המספר , נער צעיר , עשה גם הוא מעשה כשעקב אחרי עזיז כדי לגלות מה עומד מאחורי התחמקותו של הנער הערבי מחברתו . כל אחד מאלה עשוי להיחשב גיבור הסיפור ; בעקבות התשובות הכתובות אפשר וכדאי לעורר דיון , לשמוע את הנימוקים השונים ולהתנסות בקבלת עמדות שונות זו לצד זו . פעילות 7 השיחה במליאה באה אחרי שאלה , 6 בה נדרשו התלמידים לקשר בין שני הסיפורים לכן כדאי בתחילת השיחה לברר מה ענו התלמידים על שאלה . 6 העז של אבו עזיז - תפקידו של סיפור המסגרת קטן למדי , ואף שנראה שהסיפו ר הפנימי יכול היה לעמוד בפני עצמו , סיפור המסגרת מעניק לו את ההקשר למציאות של ימינו ואת מרחק הזמן . השיחה בין הסב לנכדתו מפנה את תשומת הלב לקשר הבין - דורי , להעברת סיפורי המשפחה מדור לדור ולהתבוננות באירועים תוך בחינת הקשר שלהם . הצעה לפעילות נוספת - משמעוי ות המילה " לשווא" אנו מניחים שרוב תלמידי כיתה ו ' מבינים את ה מילה " לשווא " כשהיא מופיעה בתוך משפט . את המילה " לשווא " אפשר לשבץ במשפט בכמה מקומות : . 1 אחרי פועל - אורי מדבר לשווא . אלי לא מקשיב לו ועושה מה שהוא רוצה . . 2 אחרי מילת ניגוד - קראתי את החומר פעמיים , אך לשווא . לא הבנתי כלום . . 3 בתחילת משפט - לשווא ניסינו . העץ היה גבוה ולא הצלחנו לטפס עליו .
|
|