עמוד:111

והאחרים היו צריכים לתת לו הוראות . אם התקרב אל החפץ , היו חייבים המשתתפים במשחק לומר : " חם , חם " , ואם התרחק ממנו : " קר , קר " . שלושתנו על הגג , ומאר וֹ ן – הצעיר מכולנו – היה הראשון שקשרנו את עיניו . החבאנו כּ רית קטנה ליד אחד העמודים של הסוכה . כשהוא התקרב אליה רציתי לומר לו 25 " חם " , אך לפני שהספקתי לומר " חם " , צבט אותי אחיו אליאס ואמר : " קר , קר " . מאר וֹ ן המסכן מחפש ומחפש ולמטרה לא מגיע . בן דודי אליאס היה רע לב ואכזר . הוא הטעה את מארון אחיו , ואני פחדתי להתערב . מארון לא מצא את הכרית . הוא אפילו פגע ברגלו בסיר הבישול וכל הגברים צחקו עליו . התבייש מארון והוריד את הסרט מעל עיניו בכעס . 30 אליאס היה השני בתור . סיפרתי למארון בשקט מה עשה לו אליאס . הוא כעס מאוד והחליט להחזיר לאחיו על מה שעשה לו , כי בגללו היה לצחוק בפי המבוגרים . אליאס האכזר – הסרט קשור על עיניו , וידיו מחפשות ומחפשות באוויר . כשהתקרב אליאס למטרה רציתי לומר לו " חם , חם " , אך מארון , אחיו הצעיר , עצר אותי . אדם ותרן אני . תמיד מוותר לאחרים . אני גם שונא מריבות ובין אחים אני לא מתערב . אליאס 35 מתקרב למטרה ואחיו הצעיר אומר : " קר , זאת אומרת , רחוק אתה " . אליאס הולך קרוב לקצה הגג . אני שומע את דפיקות לבי . מארון מכוון ומטעה את אחיו , ואליאס הולך בזהירות לכיוון אחר . מארון צועק לאחיו העומד על קצה הגג : " חם , חם , חם " . אליאס , בטוח שמצא את החפץ , המשיך ללכת ו ... נפל מהגג . צעקתי צעקה חזקה : " אליאס נפל ! אליאס נפל ! " הגברים שישבו בסוכתנו קפצו 40 ממקומם וקולותיהם התערבבו עם צעקות הנשים . אמו של אליאס הגיעה במהירות , מושכת בשערותיה וצועקת בקול : " בני , בני , מה עשו לך , בני ? הרגו אותך , הכלבים " . אני ומארון עצרנו את נשימתנו . עמדנו והסתכלנו למטה והנה אליאס שוכב על השביל והסרט קשור על עיניו . לבי נשבר . הרימו אותו המבוגרים בצעקות והביאו אותו אל תוך הבית , ואף אחד לא שם לב אלינו . 45 אני ובן דודי מארון נבהלנו ולא ידענו מה לעשות ולאן לפנות . רגליי רועדות והדמעות יורדות על לחיי . הרגשנו כמו פּוֹ שעים בלילה המפחיד ההוא . פחדתי לברוח מהשכונה ובבית פחדתי להישאר . אף אחד לא שם לב אלינו ולא דיבר אתנו , כי כולם חשבו רק על הילד המסכן שנפל . ירדנו מעל הגג . לאן לברוח ? לצ בּוֹ ט , צבט - פּוֹ שעים - ג וֹ רלנ וּ - 50 הרי בכל השכונה שמעו על מה שעשינו . מצאנו לנו מקום קטן לא רחוק מהבית . בכינו בשקט , כדי שלא יתפסו אותנו , וראשנו באדמה . ידענו שג וֹ רלנ וּ יהיה מר . על פי : בצל השיזף : תמונות מחיי שכונתי , 2007 הסופר ג ' רייס טנוס , ערבי נוצרי , נולד ב - 1937 להורים עובדי אדמה מהכפר מע ' אר . הוא גר בעיר עכו . הוא היה מחנך ומורה לעברית במשך שנים רבות בבתי ספר ערביים . בספרו " בצל השיזף " הוא מספר סיפורים מימי הילד וּ ת שלו בכפר .

מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר