עמוד:15

. 6 מנער עני לממציא גדול | קוראים ריאיון עם תומאס אדיסון עיתונאי : שלום , מר אדיסון . אדיסון : שלום גם לך . עיתונאי : אני רוצה לברך אותך על ההצלחה שלך . הנורה החשמלית היא ממש המצאה גדולה ! אדיסון : מה ? מה אמרת ? השמיעה שלי לא טובה . אתה יכול לדבר בקול חזק יותר ? עיתונאי : כן , בטח . אמרתי שהנורה החשמלית היא ממש המצאה גדולה ! ספר לנו קצת על ההתחלה שלך . למשל , איזה תלמיד היית ? אדיסון : הייתי תלמיד גרוע . עיתונאי : באמת ? מה אתה אומר ! אתה , תלמיד גרוע ? אדיסון : כן . כן . המורים שלי לא רצו אותי בכיתה כי חלמתי בשיעורים . עיתונאי : אז איך היית לממציא ? אדיסון : בזכות אימא שלי . היא חשבה שאני יכול להצליח . היא לימדה אותי לקרוא ולכתוב . אחר כך התחלתי לקרוא לבד ספרי מדע . למדתי מהספרים כימיה ופיזיקה . עיתונאי : ובטח כל הזמן הזה היית צריך לעבוד . איך הרווחת כסף בימים הקשים האלה ? אדיסון : מכרתי עיתונים וממתקים ברכבת . ביום הרווחתי כסף ובלילה חשבתי על המצאות . עיתונאי : מתי הת פּ רסמת בפעם הראשונה ? אדיסון : התפרסמתי בשנת 1877 כשהמצאתי את הפונוגרף . המכשיר הקליט והשמיע מוזיקה . אחר כך המשכתי להמציא עוד המצאות . עיתונאי : נהדר . תגיד לי , מה ס וֹ ד ההצלחה שלך ? אדיסון : אני לא מפסיק לחשוב מה חסר לנו ביום - יום , ומה אנשים צריכים . וככה אני מנסה ומנסה וממציא המצאות . עיתונאי : וזה הכול ? אדיסון : אני רוצה להס בּ יר עוד משהו . לא רק אני חשבתי על נורת חשמל . אבל רק אני הצלחתי להמציא נורה שדולקת הרבה זמן . עיתונאי : תודה רבה לך . זה היה מעניין מאוד . אדיסון : בשמחה ! כרזה המפרסמת את הפונוגרף של אדיסון , 1899 בערך

מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר