עמוד:146

הערות והצעות להוראת הפרק למה זיכרון השכול וחגיגת העצמאות קשורים אחד בשני ? פעילות 1 אפשר שהתלמידים רואים כמובן מאליו שיום הזיכרון חל בצמוד ליום העצמאות . השיחה בכיתה מזמינה אותם לשער מדוע זה כך ובכך לקשור בין שני האירועים . הקריאה של הטקסט לאחר ההשערה תוכל לאשש ולבסס את השערתם . קטע המידע מסתיים בתפילה לשלום הנאמרת בכל יום , בתפילת שמונה עשרה ובברכת המזון : " עושה שלום במרומיו הוא ברחמיו יעשה שלום עלינו ועל כל ישראל . " מה נעשה עם הרובים ? באמצעות מילים מן השדה הסמנטי של מלחמה ( רובים , מלחמות , חרבות , החניתות , זאב , נמר , הרעים , תותחים ) בחלקו הראשון של השיר , לאה נאור מתארת את הימים הטובים שיבואו כשהמלחמות יסתיימו . היא מציגה מבחר גדול של פעילויות שהן טבעיות לבני האדם הרבה יותר מן המלחמה וקשורות לחיי היומיום ולשעות הפנאי . השיר , שחלק גדול ממנו הוא רצף של שאלות , מעורר התבוננות עצמית אצל הקוראים , המבינים בעזרת ההצעות המשעשעות של הכותבת את האבסורד של המלחמה . פעילות 4 ההצעות של לאה נאור לשאלה " מה נעשה עם הרוביםו" הן בקריאה ראשונה אבסורדיות ומשעשעות , למשל " נלביש אותם כמו דחלילים שישמרו על השדות" או " נקדח בהם חורים שינגנו כמו חלילים , " והן מאפשרות קריאה מחויכת של טקסט שעלול להיות רציני ומוסרני ( בעיקר כשהוא מיועד לקוראים צעירים . ( עם זאת , ההצעות אינן מופרכות . כשמתרחקים מן הקונקרטי אפשר להתבונן בהצעות המשעשעות בעין אחרת . בעבודה עם תלמידים מתקדמים כדאי להפנות את תשומת הלב של הילדים לשאלות , ולזהות את היתרונות הכלכליים והרגשיים של השלום : במקום להשקיע משאבים בייצור אמצעי לחימה כדאי להפנות את אותם המשאבים למה שיגרום לבני האדם בריאות ושמחה . פעילות 8 לפני השיחה כדאי לבקש מהתלמידים לקרוא את השיר קריאה דמומה , לנסח לעצמם את דעתם על השיר ולחשוב מה יטענו ואיך יחזקו את הטענות שלהם , למשל בעזרת ציטוטים ודוגמאות . כדאי להנחות את התלמידים שלא לחזור על דברי חבריהם , אלא להגיב עליהם – לתמוך בהם , להוסיף עליהם או לחלוק עליהם .

מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר