עמוד:144

ולמה . ממבחר המילים , ממבנה המשפטים ומאופן הדיבור ברור שמני מדבר כמי שמכיר את הנושא מקרוב , והמעורבות הרגשית שלו מפחידה את הילד המספר שמקשיב לו . הפרק מסתיים בתשובתו של מני : כשהמספר שואל " גם אתה היית בשואהו" מני עונה – " לא . אני נולדתי אחרי שהשואה נגמרה " . עם תלמידים מתקדמים כדאי לעמוד על המשמעות של התשובה – זו שמעבר למשמעות המילולית המידית : האם הוא באמת נולד אחרי שהשואה נגמרהו האם היא " נגמרה" עבור הוריוו עבורוו האם היא תיגמר אי פעם עבור אלה שחוו אותה – או עבור אלה שזוכרים אותהו במהלך הלימוד ניתן להתייחס גם ליצירתו של האמן משה קופפרמן המופיעה בפרק . אפשר לשאול את הילדים : אילו תחושות מעוררת בהם התמונהו מה בתמונה תורם ליצירת תחושות אלוו מה מזכירה להם התמונהו מהו הקשר שבין התמונה לפרק שבו היא מופיעהו כדאי להעזר בפרק " חינוך לשוני ואמנות" בעמ' 38 במד"ל , ובהצעות לשיחה המוזכרות בו . פעילות 1 כדאי להפנות את תשומת לבם של הילדים להתחמקותה של אמו של אריק מתשובה מפורטת לשאלה " מה זה שואהו , " ולהסביר כי רבים מאוד מהניצולים שהגיעו ארצה לאחר המלחמה כדי להתחיל בחיים חדשים נמנעו מלשתף את בני משפחותיהם במה שעבר עליהם ; חלקם משום שהתקשו להתמודד עם הזיכרונות הקשים , עם החרדות , ועם הזעם והתסכול על שעוללו להם הנאצים , חלקם הרגישו שלא יצליחו לפתוח דף חדש אם לא ידחיקו את הזוועות , חלקם חששו שהשומעים לא יאמינו לסיפוריהם המזעזעים . רבים מהניצולים רצו לחסוך מילדיהם ומבני משפחה צעירים את הזעזוע והצער שהיו כרוכים בחשיפתם לסיפורים הקשים על מה שאירע . השתיקה הייתה אחד המאפיינים של הניצולים , ורבים מהם החלו לשתף את בני משפחותיהם רק עשרות שנים אחרי השואה . פעילות 2 המילים של אריק " ולא כל כך האמנתי לו" לא רק מבטאות את הדיבור הנאיבי של ילד . בעבודה עם תלמידים מתקדמים כדאי להסביר שהמילים האלה משקפות את האווירה ששררה ביישוב היהודי בארץ ובמדינות אחרות עם תחילת ההשמדה . אנשים התקשו להאמין שדברים איומים כאלה אכן מתרחשים במדינה שהוציאה מתוכה אנשי רוח , מדענים ויוצרים מהוללים והתהדרה בכך שנחשבה מתקדמת , נאורה ותרבותית . פעילות 3 מני , המספר לחברו מה ששמע מהוריו על השואה , משתמש באוצר מילים רלוונטי : " גדר חשמלית , " " מחנה , " " נאצים , " " כלבים , " " רובים , " " גרמנים , " " היטלר , " " גזע נחות , " " גזע עליון , " " הימלר , " " מנגלה , " " אייכמן , " " רכבות משא , " " שוטים , " " שלדים , " " מחנות השמדה , " "שישה מיליון יהודים . " סביר להניח שהתלמידים שמעו במהלך השנים מילים כאלה ודומות להן , וייתכן מאוד שרבים מהילדים אינם יודעים בדיוק מה משמעות חלק מהן . כדאי להציף את המילים , את השמות ואת והמושגים בשיחה , לסלק את העמימות , לספק לילדים את ההסברים וליצור שפה משותפת , מדויקת ובהירה . פעילות 5 הקטעים שהשאלה מפנה אליהם מאופיינים במבנה תחבירי יוצא דופן - משפט מאוחה מרובה איברים וארוך מאוד , שיש בו שימוש עודף ב-ו' החיבור . כתיבה כזו מייצגת לשון ריגושית . בהמשך דבריו מני עובר במהירות

מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר