פירוט פרקי הספר

עמוד:141

הרגע החגיגי של ההכרה בתחושת החירות לחגיגיות בטבע : אור הירח המלא עשוי לסמל עתיד בהיר , והפריחה האביבית מסמלת התחדשות ואופטימיות . פעילות 5 הדמויות נרמזות בבית הרביעי והאחרון של השיר , המוציא את הקוראים מבית המשפחה אל החוץ , אל האוויר הפתוח , אל ריחות האביב , אל האופטימיות שבירח המלא המאיר את השמיים , בשורה " בלילה הזה יצאו ממצרים . " הבחירה במבנה שאינו מפרש מי היוצאים איננה מקרית . הפועל " יצאו" מבקש להיות כללי , לכלול את הקולקטיב כולו , כדי להעצים את האירוע ולהימנע מקטנות . לכן גם לא נקראו העבד , האמה וילדם בשמות ; הם מייצגים כל אחד מבני ישראל שחיו במצרים וחוו את העבדות . פעילות 1 במהלך השיחה בכיתה מומלץ כי המורה תערוך טבלה על גבי הלוח ותשווה בין פרק התהילים לבין השיר שם הפרק : הפועל - זמנים וגופים ( כרך ב עמ' ( 48 בלימוד זמני הפועל אנו יוצאים מתוך הנחה , שדובר העברית כלשון אם שולט בהם באופן עקרוני . לכן לא הארכנו יתר על המידה בדיון בצורות הנטייה בזמנים ובגופים שונים . בהתבוננות בצורות הפועל ובדרך הצטרפות כינויי הגוף אליהן הלימוד הוא אפוא במידה רבה מטא-לשוני , כלומר העלאת המודעות להתנהגות של הצורות הדקדוקיות בעברית , לימוד על הלשון . לימוד היסודות הדקדוקיים , כגון זמני הפועל וכינויי הגוף , משמש כאן לא רק לעצמו , אלא כפתח כניסה ללימוד סוגות ותת-סוגות . לדוגמה : התלמיד לומד על מרכזיותו של הפועל בציווי בהוראות ובחוקים ( ראו פרק הלשון : 4 בקשות , הוראות חוקים , ( או על שימושי הגופים בסיפורת . ניתן להרחיב את המבט אף לדרכי ציטוט בדיווח העיתונאי : דיווח בגוף שלישי מאת העיתונאי , או ציטוט בגוף ראשון מדברי המעורבים באירוע . בשלבים מתקדמים יותר ( מילה טובה מאוד לכיתה ( ה' קשרנו בין זמן עבר לסיפור בידיוני או לטקסט היסטורי , ובין הווה כללי לסוגת הטקסט המידעי . יצוין שזמני הפועל אינם זמנים כרונולוגיים , אלא זמנים יחסיים לרגע הדיבור או הכתיבה . כל זמן דקדוקי יכול לציין פעולות הרחוקות מאוד בזמן זו מזו , ויש שפות המחלקות את "רצפי הזמנים" בין מספר גדול יותר של זמנים דקדוקיים . תלמידים מתקדמים יוכלו לעבוד על עתיד קרוב לעומת עתיד רחוק , כלומר על דרכה של העברית להבדיל ביניהם . לדוגמה : במשפט " אני נוסע מחר לתל-אביב" ממומש עתיד קרוב על-ידי צורת הווה דווקא ; ויש שיאמרו : " אני עומד לנסוע לתל-אביב . " גופים וכינויי גוף " גוף" הוא מונח תפקודי , המציין את תפקידו היחסי של המשתתף בפעולת התקשורת , מתוך שלושה תפקידים מוסכמים : תפקיד המדבר / ת או הכותב – ת / המוען , המתייחס אל עצמו כנושא המשפט : " אני תייר ) " , " אני ) נסעתי לאילת , " וכדומה . תפקיד הנמען – ת / זה שפונים אליו , והוא משמש כנושא המשפט : " אתה תייר ) " ; " אתה ) נסעת לאילת . "

קודם  |  הבא