עמוד:139

שם הפרק : פסח - בצאת ישראל ממצרים ( כרך א עמ' ( 42 נושא הפרק בפרק שני טקסטים ספרותיים : פרק תהילים המופיע בהגדה של פסח ושיר עכשווי . כל אחד מהם מתבונן ביציאת מצרים מנקודת מבט שונה – קולקטיבית או פרטית ( אך כמו שיתברר לקוראים בהמשך – פרטית רק לכאורה . ( מטרות הפרק מטרות תוכן . 1 התלמידים יתבוננו בניסים הנזכרים בפיוט כדי להאדיר את נס יציאת מצרים ואת הקב"ה . . 2 התלמידים יבחינו בחלוקה התמטית של השיר – עבדות מול יציאה לחירות . . 3 התלמידים יצביעו על הזיקה בין צירוף בשיר ל " מה נשתנה" שבהגדה של פסח , המעניקה לשיר תוקף ואמינות . יעדי החינוך הלשוני . 1 התלמידים יתנסו בהבנת מילים קשות מן העברית הקדומה על פי ההקשר . . 2 התלמידים יכירו את המבנה של תקבולת נרדפת . . 3 התלמידים יצביעו על שדה סמנטי של עבדות ועל שדה השלילה והאיסור , המתקשר גם הוא לשדה העבדות – כל זאת כחלק מהבנת מהותה של העבדות . הערות והצעות להוראת הפרק פרק התהילים " בצאת ישראל ממצרים" הינו חלק מתפילת ההלל הנאמרת בראש חודש ומופיע גם בהגדה של פסח- בשל השבח לה' המופיע בהם על הניסים שעשה לעם ישראל במשך הדורות . בתחילה הוא מפליא בשבחי הקב"ה שהוציא את בני ישראל- " מעם לועז" ובהמשכו מתייחס לאירועים שהושפעו מיציאת מצרים כגון : נסיגת הירדן . הפיוט בנוי מרצף של תקבולות נרדפות , למשל – " הים ראה וינס / הירדן יסב לאחור , " או " ההרים תרקדו כאילים / גבעות כבני צאן ; " כל שורה בנויה משתי צלעות , כשהצלע השנייה חוזרת במילים נרדפות על הרעיון שבצלע הראשונה . זהו מבנה קישוטי האופייני לשירה קדומה ( מופיע גם בתנ"ך , למשל בשירת הים , שמות טו . (

מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר