|
|
עמוד:133
הערות והצעות להוראת הפרק הפרק מתחיל בשאלה למחשבה : איך מתנהלת התקשורת עם הסביבה של מי שאינו יכול לראות או לשמועו אפשר להעלות את השאלה בכיתה ולשוחח על הנושא : מה יודעים הילדים על דרכי התקשורת של בעלי לקויות שוניםו האם הם מכירים את הנושא באופן אישי , דרך מכרים או קרובי משפחהו הריאיון עם לי דן מספק מידע על שפת הסימנים , ונוסף על כך חושף את התלמידים למאפייני הסוגה . פעילות 3 שאלה זו מצביעה על סוגי המידע העיקריים שניתן לקבל דרך ריאיון : את סיפורו האישי של המרואיין , מידע על הנושא שהמרואיין מתמחה בו , דעות ומחשבות של המרואיין . מאפיין נוסף שעולה דרך שאלה זו , הוא שהמידע הנמסר בריאיון אינו רציף . בדרך כלל המידע נשזר בין השאלות ולא מוגש בצורה מסודרת ומובנית כמו בקטע מידע . הסיפור האישי , המידע הכללי , דעות , מחשבות ורגשות – כולם מתפתחים לסירוגין לאורכו של הריאיון . פעילות 4 א . כאן מופנית תשומת הלב למאפיין נוסף , והוא היותו של הריאיון מפגש חי ודינאמי בין אנשים . בניגוד לטקסט מידע , כתבה או סיפור , יש בריאיון אלמנט של ספונטניות . המראיין מגיב לדברי המרואיין ויכול תוך כדי השיחה להוסיף שאלות , לברר דברים לעומק ולהעיר על הנאמר . בפעילות זו מוזמנים הילדים לבחור תשובה מתוך הריאיון , לחבוש לרגע את כובע המראיין ולהוסיף שאלות . דוגמה אפשרית : בשאלה 4 בריאיון אומרת לי ששפת הסימנים משתנה מארץ לארץ . כאן ניתן להוסיף ולשאול : אם כך , האם יש גם דמיון בין השפות בארצות שונותו למה לא יצרו שפת סימנים משותפת בכל העולםו את מכירה שפות סימנים של ארצות אחרותו ב . שאילת שאלות חשובה לתכנון המשך של תהליך למידה או חקר של נושא . שאילת שאלות דורשת זיהוי של הבעיה או השאלה ויכולת ניסוח שלה . בשיחה בכיתה הילדים מוזמנים לשאול שאלות נוספות בנושא שפת הסימנים . כאן מומלץ לאפשר לשיחה להיפתח לתחומים רחבים יותר , כמו החירשות בכלל , ולתת מקום גם לשאלות שפחות קשורות לריאיון , על מנת לתת לתלמידים מרחב להתנסות בשאילת שאלות וגירוי הסקרנות שלהם . בהמשך תנותב השיחה לחשיבה על דרכים שונות למצוא תשובות ומידע נוסף , ובהקשר של ריאיון – את מי עוד כדאי לראיין . ( רעיונות אפשריים : בני משפחה של חירשים , חוקרים העוסקים בליקויי שמיעה וכמובן חירשים , בסיוע של מתורגמן )
|
|