|
|
עמוד:74
בפעילות זו נדרשים התלמידים לכתוב שלט ובו הוראות להתנהגות בסוכה . את המידע עליהם לשאוב מן הקטע ממסכת שבת קל"ג , המובא בפרק ולתרגמו לידע שיש להם על כתיבה בתת-הסוגה " כללים . " כמו כן הם מוזמנים להוסיף לרשימת הכללים איורים תואמים . באמצעות פעילות זו הכתוב במסכת שבת קל"ג , נעשה רלוונטי ומשמעותי לחיי התלמידים כאן ועכשיו . הוספת האיורים מאשפרת להמחיש הכתוב שבטקסט ולתת ביטוי יצירתי , ומענה לשונות הקיימת בין הלומדים . כתיבת הוראות להפעלת אחרים היא ציון דרך חשוב בהישג " : 2 כתיבת טקסטים למטרות שונות ולנמענים שונים . " טרום כתיבה חשוב לחזור עם התלמידים על הכללים לכתיבת הוראות טרם הכתיבה . מומלץ למורה לחזור ולקרוא את דגם ההוראה " עפיפונים – מכינים עפיפונים על פי ההוראות" המיועדת לכיתות ד' ועוסקת בתהליכי הוראה- למידה של טקסט מפעיל . http : // www . school . kotar . co . il / כ otarApp / נ iewer . aspx ו nBookID = 94812103 + 1 . 5582 . 6 . default שמיני עצרת ושמחת תורה שמיני עצרת הוא חג שאינו מוכר לרבים , ויש הסוברים כי זהו אך שם נוסף לחג שמחת תורה , המוכר יותר בציבור הרחב . הטקסט מסביר את ההבדלים בין שני החגים – שמיני עצרת ושמחת תורה החלים בארץ באותו יום ( בחוץ לארץ נוהגים לחגוג כל חג במשך יומיים , ועל כן שמחת תורה חל רק ביום השני של שמיני עצרת , ( ומזכיר את מנהגי החג המיוחדים . פעילות 1 לפני קריאת הטקסט אפשר לשאול את התלמידים מה משמעות שם החג המופיע בכותרת , ומה הם יכולים ללמוד מן השם לגבי משמעות החג . אפשר לפתוח מילון ולבאר בעזרתו את משמעות המילה " עצרת . " אפשר לבקש מהתלמידים לפתוח יומן , למנות את שבעת ימי חג הסוכות ולאתר באיזה תאריך חל שמיני עצרת – שמחת תורה . אפשר לבקש מהתלמידים לספר מחוויותיהם בבית הכנסת בשמחת תורה : מה ראו , מה שמעו , באיזו אווירה חשו , ולאחר מכן לספר על המנהגים שהוזכרו לעיל . אפשר גם לשאול מדוע בעצם אנו שמחים בשמחת תורה . פעילות 6 הפעילות המתוקשבת מיועדת לעבודה עצמית ומבוססת ברובה על המידע המופיע בטקסט ומעט גם על ידע קודם . מומלץ כי המורה תבדוק את הפעילות לפני השיעור ובמידת הצורך – כמו למשל בעבודה עם תלמידים מתקשים - תערוך הטרמה לפעילות בנושאים שבהם נדרש ידע קודם . *** הפיוט לשמיני עצרת "מפי אל" מושר כמעט בפי כל קהילות ישראל בשמחת תורה , אך מחברו אינו ידוע . הפיוט נכתב במקורו עבור חג השבועות , אך השתרש ברבות הימים כפיוט לשמחת תורה . המוקד של פיוט זה הוא אהבת התורה שהיא עיקר החג . אהבת התורה באה לידי ביטוי לאורך הפיוט כולו בהיבט התוכני והלשוני גם כן . לאורך הפיוט כולו באים לידי ביטוי הקב"ה- נותן התורה , משה רבינו- שמעבירה
|
|