עמוד:157

מראה שכיח ביפו וברחובות תל אביב הצעירה , שהלכה ונבנתה באותה עת . נוכחותם של הגמלים השאירה חותם גם בזמר העברי , בספרות , באמנות הפלסטית ואפילו בקולנוע . ביצירות אמנות הופיעו גמלים הולכים בשיירה , צועדים לאט בזה אחר זה , צוואריהם נטויים קדימה . שירי זמר לא מעטים נכתבו על הגמלים ; בלחנים רבים אפשר לזהות את הנטייה לנעימות הנוגות המזרחיות ואת המקצב המונוטוני של פסיעות הגמלים . בין השורות הופיעו מילים וביטויים שניסו לחקות את צלילי הפעמונים . פעילות 4 הפעילות נועדה לאפשר לתלמידים לייצג את אווירת השיר בדרכים יצירתיות שלהם . חשוב להאיר את עיני התלמידים ולהזכיר ש"נוף עצוב" המופיע בשיר אינו נתון טבע אלא פרשנות של הכותב . כדאי להציע לתלמידים לקרוא את השיר , לדמיין את הנוף ולנסות לבטא במילים את התחושה האישית שלהם ; ייתכן שהנוף המדברי יוצר אצלם תחושה של פתיחות ושל חופש , של מרחב , או של סקרנות ושאיפה להרפתקאות . פעילות 5 מטרת הפעילות לאפשר לילדים לחוש במקצב של פסיעות הגמלים – מונוטוני וחסר גיוון , כמו הנוף המדברי שהם צועדים בו . בכל שתי הברות ההדגשה היא על ההברה השנייה : י-מין ו-שמאל / רק חול ו-חול . *** הרקע ל " שיר העמק : " בערך בשנות ה-20 של המאה ה-20 נקנו רוב אדמות עמק יזרעאל בידי התנועה הציונית . הביצות שהיו בעמק יובשו , ויישובים החלו לעלות על הקרקע . תחילה עלה על הקרקע מושב העובדים נהלל , וזמן קצר אחריו - קיבוץ עין חרוד . אחריהם עלו על הקרקע קיבוץ תל יוסף , קבוצת גבע , מושב כפר יחזקאל ועוד יישובים רבים . לקראת סוף העשור השלישי של המאה ה-20 היו בעמק יזרעאל 22 יישובים , כ-50 אחוז מכל ההתיישבות היהודית בארץ באותה עת . הצלחת ההתיישבות העברית בעמק הטביעה חותם גם על הזמר העברי . בשירים רבים מאוד נזכר העמק - עמק יזרעאל הפורח . בתחילת שנות ה-30 הזמינה קרן היסוד ( זרוע של התנועה הציונית שנועדה לגיוס כספים ) סרט תדמית , שיציג את פניה החדשות של ארץ ישראל כביתו של העם היהודי , שבו משגשגת התיישבות חלוצית חדשה בכפר ובעיר . שמו של הסרט היה " לחיים חדשים . " בין היתר נראו בסרט חברי קיבוץ גבעת ברנר עוסקים בפעולות יומיומיות בבתיהם , בשדות , ברפת ובמקומות עבודה אחרים בקיבוץ . השיר שהתנגן ברקע ( חלק משורותיו השמיעו העובדים עצמם ) היה " שיר העמק , " שכתבו המלחין דניאל סמבורסקי והמשורר נתן אלתרמן . שניהם היו אז בתחילת דרכם המקצועית . השיר זכה מאז לעשרות רבות של ביצועים של מיטב הזמרים וההרכבים הקוליים בישראל . פעילות 3 המילה " נומה" מבטאת את הזיקה המיידית בין "שיר העמק" לבין שיר ערש המכוון לילדים ( אפשר להזכיר את " נומי נומי . ( " ההשוואה מרחיבה את קשת הרגשות שחש המשורר כלפי המקום שהוא חי בו , עמק יזרעאל : הקשר העמוק למקום הוא כמו הקשר בין הורים לילדיהם . האהבה והמחויבות להגן על העמק , הבאה לידי ביטוי בשורה " אנו לך משמרת , " ממש כמו ההבטחה המופיעה בשירי ערש רבים לילדים ( דוגמה מצוינת בשיר

מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר