|
|
עמוד:35
" אחת המטרות הקריטיות של החינוך בעידן המידע היא לסייע לתלמידים להפוך מצרכנים פסיביים של מידע ליצרנים פעילים וביקורתיים של ידע" . לפי ברזילי , כדי להשיג מטרה זו על המורים לבחון את התפיסות שלהם ושל התלמידים בנוגע ל"מהו ידע וכיצד הוא נוצר . " חלק מהמטרות של " מילה טובה מאוד , ד" ולפיכך גם של הפעילויות בספר , מתועלות לתיווך ולתהלוך של הדרכים לזיהוי קשרים בתוך מקור מידע ובין מקורות מידע שונים ושל אסטרטגיית המיזוג , שמטרתה להוביל בין היתר ליצירת מידע חדש . בכך אנו מכוונים אל עבר המטרה של הפיכת התלמידים ליצרנים פעילים וביקורתיים של ידע , תוך התחשבות , כמובן , בגילם וביכולותיהם הקוגניטיביות . למידת מדע אינה למידת הקביעות האחרונות של המדענים , אלא למידת החידוש של כל דור וגם למידת הדרך להשתתף בבניית ידע חדש הכולל גילוי והמצאה . החשיבה אודות תלמידים פעילים ויצרניים אינה רק נחלתו של תחום המדעים אלא היא מוצגת גם כחלק מההמלצות להתאמת מערכת החינוך בישראל למאה ה-21 וגם כחלק ממטרות החינוך הלשוני ומההישגים הנדרשים בתחום זה . אחד מההיבטים הנקשרים למעורבות פעילה וליצרנות מתחבר גם לנושא הטקסט הדיגיטלי ולהתנהלות בסביבה דיגיטלית בכלל . נושא זה מעלה את הצורך בהכנת התלמידים לעידן שבו הטקסטים כבר אינם חד-ממדיים ולעידן שבו תפקידי קורא-כותב שלובים זה בזה . קריאת טקסט היא פעולה אינטראקטיבית שבמהלכה הקוראים נשענים על המחשבות ועל ההתנסויות שלהם . האינטראקטיביות נכונה גם בהקשר לקריאת טקסטים מודפסים וגם בהקשר לקריאת טקסטים דיגיטליים , אך מועצמת עוד יותר בהקשר לאלה האחרונים . הטקסט הדיגיטלי מציב בפנינו דמות קורא / כותב חדשה . המבנה הרשתי של הטקסט מציע למשתמשים לבחור את מסלול הקריאה : למשל כשקוראים מאמר ובוחרים ללחוץ על מילה " חמה" שמעבירה לאתר אחר ואז נכנסים לעוד מקום בעקבות זאת , ואולי בוחרים לא לחזור כלל לטקסט המקורי . בתהליך הזה ההבחנה בין קולט למפיק מטשטשת . דוגמה נוספת לטשטוש הזה היא כאשר כותבים מגישים טקסט לקוראים ( למשל סטודנטים למרצים לשם קבלת משוב על עבודתם : ( הקוראים כותבים על גבי הטקסט של הכותבים באמצעות הפונקציה של " עקוב אחר שינויים . " פונקציה אחרונה זו רלוונטית גם לכתיבה שיתופית ועל המורים לאפשר לתלמידים לכתוב חלק ממשימות הכתיבה שלהם ב-ord ש וללמד אותם , 75 ברזלי , ש' ( אוק' . ( 2013 מחפשים אחר הבנה . הד החינוך , גיליון בנושא "הוראה לשם הבנה . " עמוד . 5 76 למקה , 'ג ( Lemke , 2004 ) אצל : פלד-אלחנן , נ' ( תשע . ( 2012 – "ב בדרך לאוריינות מדעית . בתוך : ע' השכל-שחם , ר' בורשטיין , ע' עמיר וה' אתקין ( עורכות . ( מזמרת הלשון – עיון ומחקר בחינוך הלשוני ( עמודים . ( 243-269 ירושלים . הוצאה לאור : משרד החינוך . 77 ברנדס , ע' ושטראוס , ע' ( עורכים ) ( תשע . ( "ד חינוך לחברה של תרבות ודעת : תמורות במאה ה-21 והשלכותיהן . ( ירושלים : האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים . 78 משרד החינוך – המזכירות הפדגוגית , האגף לתכנון ולפיתוח תכניות לימודים ( התשס . ( "ג תוכנית לימודים : חינוך לשוני עברית – שפה , ספרות ותרבות לבית הספר היסודי הממלכתי והממלכתי דתי . ירושלים . 79 ראמ ) "ה מרץ , ( 2013 פיזה – 2015 טיוטת המסגרת המושגית באוריינות קריאה . מתוך אתר הראמ – Pisa – "ה מחקרים בינלאומיים : http : // cms . education . gov . il / EducationCMS / Units / Rama / MivchanimBenLeumiyim / OdotPisa . htm 80 משרד החינוך – המזכירות דגוגיתהפ , האגף לתכנון ולפיתוח תכניות לימודים ( התשס . ( "ג תוכנית לימודים : חינוך לשוני עברית – שפה , ספרות ותרבות לבית הספר היסודי הממלכתי והממלכתי דתי . ירושלים . 81 ראו שם .
|
|