|
|
עמוד:19
סוגי השיח נלמדים גם כמטרה לעצמה , ולא רק לצורך ההתמקדות ביסודות הלשוניים הנלמדים בכל כיתה . במהלך הלימוד בכיתות בית הספר היסודי יילמדו בהדרגה סוגות שונות , לפי יכולת הקליטה ודרגת המעורבות החברתית-תרבותית של ילדים משכבות גיל שונות . לדוגמה : התלמידים לומדים מהי ידיעה עיתונאית – מה תפקידה בחברתנו , אילו סוגי תכנים נמסרים בה , ואילו אמצעים לשוניים סגנוניים מאפיינים אותה . התלמידים לומדים על אפשרויות בחירה סגנוניות בלשונם , תוך התחשבות בנסיבות התקשורת ובפונקציות שלה . העיסוק בחדשות אקטואליה עשוי להרחיב את הידע הלשוני-תקשורתי של התלמידים ולהעמיק את מעורבותם בעולם הסובב אותם , ובכך להכין אותם לתפקודיהם כאזרחים במדינה דמוקרטית . דוגמה נוספת : התלמידים לומדים על תפקידיה ומקומה של הפרסומת המסחרית בימינו . הם לומדים לבחון את המאפיינים הלשוניים של הפרסומת בזיקתם לגורמים חברתיים-תרבותיים-כלכליים , ורוכשים תוך כדי לימוד יכולת קליטה ביקורתית של טקסטים של שכנוע . אפשר לציין מישור נוסף שהספר " עולה" אליו – המישור המטא-לשוני , כלומר לימוד מודע ומכוון על תכונות הלשון עצמה ועל הדרכים שבהן היא מסמנת מציאות . אומנם כל לימוד לשון הוא מטבעו מטא-לשוני , אך בשיטתנו נקראים התלמידים שוב ושוב לבדוק אופציות סגנוניות – לבחון אפשרויות אלטרנטיביות לסימון המציאות וסגנונות שונים המתמסדים בסוגי שיח בתרבות . בספר " מילה טובה מאוד ד" יש ביטוי לתיאוריות ולמחקרים מעודכנים בבלשנות לתחומיה , בתקשורת , בתורת הסגנון , בדידקטיקה של הלשון ובתחומים גובלים .
|
|