עמוד:138

הלחי השנייה | נורית זרחי קטעים מפרק בספר ילדת חוץ " תור מי היום ? תור מי היום " ? המטפלת הגדולה בסינר הלבן ניצבת בדלת . " דפנה " , אומרים הילדים , "היום זה התור שלה , אתמול היה קובי , והיום דפנה " . " אני מבקשת " , אומרת המטפלת , "שילד שזה תורו " , והיא מדברת ככה למרות שהיא כבר יודעת שזאת אני , חושבת דפנה בגועל , "יזכור לתלות את הסמרטוט על החבל אחרי שיגמור " . דפנה עומדת , פניה מ וּ טים , והיא מתבוננת בקפידה ברצפ וֹ ת ששטפה זה עתה . מבעד לחלון חודרות קרני השמש ומדגישות את הפסים שצייר הסמרטוט הגר וּ ר על הרצפה . היא טובלת את הסמרטוט , אצבעותיה אדומות מהמאמץ , קשה לה לסחוט את הסמרטוט הגדול , תפ וּ ח מים , הוא עדיין לח מדי , אבל היא מעבירה אותו בכיוון ההפוך כדי לבלבל את הפסים . עכשיו היא לא תבדוק את כיו וּ ן הפסים , ככה זה כששוטפים , היא אומרת בל בּהּ . אחרי שזה יתייבש , אולי לא יראו . ] ... [ לפתע היא רואה את המטפלת הגדולה בדלת חדר הילדים , מטה את ראשה הצדה . ממנה למדה דפנה לעשות כך . נדמה לה שהפסים יצאו מחדר הילדים , והם לופתים אותה פה . " דפנה " , אומרת המטפלת הגדולה , בקול מתוק מדי , מלא ערנ וּ ת כּ יאה למי שפותח עניין חדש . " כן " , אומרת דפנה בלחש , "מה " ? " בואי הנה " . דפנה הולכת ברגליים ריקות עד לדלת החדר . נדמה לה שהדרך ארוכה , ארוכה . " הביטי טוב , היית אומרת שהחדר נקי , נניח שמישהו היה שואל אותך " ? דפנה יודעת שזאת מלכודת , אם תגיד "כן , " הרי אין היא מבחינה בין מלוכלך

מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר