עמוד:89

עצים בירושלים העיר הופגזה בלי הפסק . הזגוגיות בחלונות רעדו . שעון הקיר פסק ללכת . גדעון נצמד אל אמא חיוור ושותק . מן התקרה נפלו גרגרי סיד וחדרו לעיניים . אמא לא ידעה אם גרגרי הסיד הם שהעלו דמעות בעיניה , או שהדמעות זרמו מעצמן . ההפגזה גברה . אמא , וגדעון בזרועותיה , ירדה במרוצה במדרגות , ובלי לדפוק פתחה את דלת ביתם של יפה ושמעון . כמה שכנים ישבו על הרצפה במסדרון , על כריות . כמו באבל , חלפה מחשבה נוראה בראשה . כך יושבים אבלים ב"שבעה . " " היכן אלישע " ? שאלה יפה . " יצא למלא שקי חול , לבצר את העמדה שבסוף רחוב צפניה " . אחת השכנות נאנחה : "עכשיו גם הילדים עובדים בביצורים " . חלוקת מים לתושבי העיר ירושלים במצור על העיר 1948

מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר