עמוד:62

כשהייתה בת עשר , השתנו חייה של מלאלה באופן פּ תאומי . ארגון דתי מוסלמי קיצוני בשם " טאלי בּ ן" השתלט על פּ קיסטן וחוקק חוקים חדשים שהגבילו מאוד את החופש של ילד וֹ ת ונשים ואת הזכויות שלהן . בין השאר אסרו אנשי הטאלי בּ ן על ילדות ללמוד בבית ספר , משום שלטענתם הדבר נוגד את חוקי האסלאם , וסגרו את כל בתי הספר לבנות . מלאלה לא ויתרה . היא האמינה ש"הטאלי בּ ן יכלו לקחת את העטים והספרים שלנו , אבל לא יכלו למנוע מאתנו לחשוב" [ מתוך ספרה של מלאלה יוספזאי " אני מלאלה , " עמ' . [ 141 בגיל שתים-עשרה התחילה לכתוב יומן אינטרנטי (בּ ל וֹ ג , ( כדי לס פּ ר לעולם כולו על החיים בּ צל שלטון הטאלי בּ ן . הבלוג של מלאלה משך אליו תשומת לב של קוראים בכל רחבי העולם . יותר ויותר אנשים ה כּ ירו את הסיפור של מלאלה והזדהו עם המאבק שלה למען הזכות ללמוד . כּ תבו עליה בעיתונים , היא התראיינה לתחנות רדיו וטלוויזיה והוזמנה לנאום באירועים שונים . בינתיים עזבו אנשי הטאלי בּ ן את העמק של מלאלה ובתי הספר נפתחו שוב . אולם מלאלה המשיכה להופיע בּ מקומות שונים ב פּ קיסטן ובארצות אחרות , להתראיין ולדבר על זכויות הילד וֹ ת והנשים ועל החשיבות של לימוד קרוא וּ כתוב . הפעילות של מלאלה משכה אליה את תשומת הלב של הטאלי בּ ן , שעזבו את עמק סוואט אך לא עזבו את פּ קיסטן , והיא התחילה לקבל איומים על חייה . , ב-2012 כשהייתה מלאלה בת חמש-עשרה ונסעה עם חברותיה באוטובוס שהסיע תלמידות מבית הספר , עצרו את האוטובוס שני אנשים . " מי זאת מלאלה , " ? הם שאלו , וכשגילו אותה , ירו בראשה . מלאלה י וּ ספזאי בטקס "הנשים המצטיינות מטעם ' גלאמור " ' שנערך ב-11 בנובמבר 2013 באולם קרנגגי בניו יורק

מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר