|
|
עמוד:12
א וֹ ת הּ עד לחל וֹ ן , ליד וֹ נ שׁ ען אל הקיר מ וֹ רה זקן ושמן ועל רא שׁוֹ קרחת ל לֹ א גב וּ ל וֹ ת . "בּ רמזר " , אמר המלוה שׁ ל פּ צ פּ נת , " תר שׁ ה לי להציג בּ פני ךָ את העלמה פּוֹ גה ? היא ר וֹ צה לד בּ ר את ךָ " . ואז הניח את השנים לבדם . " את ר וֹ צה לד בּ ר אתי " ? שׁ אל מר בּ רמזר . "בּ החלט " , היא אמרה , " אתה הרי מ כּ יר את אנט וֹ ן גסט " ? " ה וּ א ל וֹ מד בּכּ תה שׁ לי " , אמר בּ רמזר וה בּ יט מ בּ עד לחל וֹ ן . "כּ ן בּ די וּ ק " , אמרה פּ צ פּ נת בּשׂ ביע וּ ת רצ וֹ ן , " אני ר וֹ אה כּ בר שׁ אנחנ וּ מבינים זה את ז וֹ " . מר בּ רמזר נע שׂ ה סקרן ו שׁ אל , "וּ בכן , מה עם אנט וֹ ן " ? שׁבּ" ע וּ ר ח שׁבּוֹ ן ה וּ א נרדם " , ס פּ רה פּ צ פּ נת , "וּ למר בּ ה הצער גם את שׁ ע וּ רי ה בּ ית שׁ ל וֹ אינ וֹ ע וֹשׂ ה כּ בר ל שׂ ביע וּ ת רצ וֹ נ ךָ " . מר בּ רמזר הנהן ואמר , " נכ וֹ ן " . בּ ינתים התקרב וּ כּ מה מ וֹ רים אחרים . הם רצ וּ ל שׁ מע בּ מה מד בּ ר . " תסלח וּ לי , ר בּוֹ תי " , אמרה פּ צ פּ נת , " ה וֹ איל וּ לחזר למק וֹ מ וֹ תיכם , אני צריכה לד בּ ר עם מר בּ רמזר בּ אר בּ ע עינים " . המ וֹ רים צחק וּ והתישב וּ בּ מק וֹ מ וֹ תיהם , אבל כּ מעט לֹ א ד בּ ר וּ בּ יניהם וזקפ וּ את אזניהם כּ די ל שׁ מע . " אני חברה שׁ ל אנט וֹ ן " , אמרה פּ צ פּ נת . " ה וּ א ס פּ ר לי שׁ אם זה ימ שׁךְ כּךְ , אתה ע וֹ מד ל שׁלֹ ח מכתב לאמא שׁ ל וֹ " . " נכ וֹ ן מא וֹ ד . הי וֹ ם ה וּ א אפל וּ שׁ לף מה כּ יס פּ נקס בּ זמן שׁ ע וּ ר גיא וֹ גרפיה וע שׂ ה בּוֹ ולטר טריאר מר ברמזר נעשה סקרן
|
|