עמוד:89

ח וֹ ני ה מּ עגל שנ וּ ר בּוֹ תינ וּ : פּ עם אחת יצא רב אדר ו לֹ א ירד וּ גּ שמים . שלח וּ לח וֹ ני ה מּ ע גּ ל : הת פּלּ ל וירד וּ גּ שמים . אמר להם : צא וּ והכניס וּ תּנּוּ רי פּ סחים , בּ שביל ש לֹּ א י מּקּוּ . הת פּלּ ל ו לֹ א ירד וּ גּ שמים . מה עש ׂ ה ? עג ע וּ גה ועמד בּ ת וֹ כ הּ , כּ דר ךְ שעש ׂ ה חב קּוּ ק ה נּ ביא . אמר לפניו : ר בּוֹ נ וֹ של ע וֹ לם ! בּ ני ךָ ש ׂ מ וּ פּ ניהם עלי , שאני כּ בן בּ ית לפני ךָ . נש בּ ע אני בּ שמ ךָ ה גּ ד וֹ ל , שאיני זז מ כּ אן עד ש תּ רחם על בּ ני ךָ . התחיל וּ גּ שמים מנ טּ פים . אמר וּ ל וֹ תּ למידיו : ר בּ י , ראינ וּךָ ו לֹ א נמ וּ ת ; כּ מד מּ ים אנ וּ שאין ה גּ שמים י וֹ רדים א לּ א לה תּ יר שב וּ עת ךָ . אמר : לֹ א כּךְ שאל תּ י , א לּ א גּ שמי בּוֹ ר וֹ ת , שׂ יחין וּ מער וֹ ת . ירד וּ בּ זעף עד ש כּ ל ט פּ ה וט פּ ה כּ מ לֹ א פּ י חבית ; ושער וּ חכמים שאין ט פּ ה פּ ח וּ תה מ לֹּ ג . אמר וּ ל וֹ תּ למידיו : ר בּ י , ראינ וּךָ ו לֹ א נמ וּ ת ; כּ מד מּ ים אנ וּ שאין ה גּ שמים י וֹ רדים א לּ א לא בּ ד הע וֹ לם . אמר לפניו : לֹ א כּךְ שאל תּ י , א לּ א גּ שמי רצ וֹ ן , בּ רכה וּ נדבה . ירד וּ כּ תקנם , עד שעל וּ כּ ל העם להר ה בּ ית מ פּ ני ה גּ שמים . בּ א וּ ואמר וּ ל וֹ : ר בּ י , כּ שם שהת פּלּ ל תּ עליהם ש יּ רד וּ , כּךְ הת פּלּ ל עליהם וילכ וּ להם . אמר להם : כּ ך מק בּ לני , שאין מת פּלּ לין על רב ה טּוֹ בה . אף על פּ י כן הביא וּ לי פּ ר ה וֹ דאה . הביא וּ ל וֹ פּ ר ה וֹ דאה . סמ ךְ ש תּ י ידיו עליו , אמר לפניו : ר בּוֹ נ וֹ של ע וֹ לם ! ע מּךָ יש ׂ ראל שה וֹ צאת מ מּ צרים אינם יכ וֹ לים לעמד לֹ א בּ רב ט וֹ בה ו לֹ א בּ רב פּ רענ וּ ת . כּ עס תּ עליהם – אינם יכ וֹ לים לעמד ; הש פּ עת עליהם ט וֹ בה – אינם יכ וֹ לים לעמד . יהי רצ וֹ ן מ לּ פני ךָ , ש יּפּ סק וּ ה גּ שמים ויהא רוח בּ ע וֹ לם . מ יּ ד נשבה הר וּ ח ונת פּזּ ר וּ העבים וזרחה הח מּ ה . יצא וּ העם ל שּ דה והביא וּ להם כּ מהין וּ פטר יּוֹ ת . שלח ל וֹ שמע וֹ ן בּ ן שטח : אלמלא ח וֹ ני א תּ ה , גּוֹ זרני עלי ךָ נ דּוּ י ; אבל מה אעש ׂ ה ל ךָ , שא תּ ה מתח טּ א לפני ה מּ ק וֹ ם וע וֹ ש ׂ ה ל ךָ רצ וֹ נ ךָ [ ... ] עלי ךָ ה כּ ת וּ ב א וֹ מר : " יש ׂ מח אבי ךָ וא מּךָ ותגל י וֹ לד תּךָ " ( משלי כג , כה . ( ( מתוך ח"נ ביאליק וי"ח רבניצקי , ספר האגדה , עמ' קנו , , 1973 המבוסס על מסכת תענית י"ט , ( ע"א תּנּוּ רי פּ סחים - תנורי אפייה עשויים חרס . י מּקּוּ - ימסו ( שלא יתקלקל החרס מהגשם . ( ראינ וּךָ ו לֹ א נמ וּ ת - בזכות פגישתנו אתך לא מתנ וּ מ בּ צורת . ג שּׁ מי בּוֹ ר וֹ ת , שׂ יחין וּ מער וֹ ת – שמים שימלאו את כל מאגרי המים . לֹ ג - יחידת מידה שבה השתמשו בתקופת המשנה למדידת נפח של נוזל . נ דּוּ י - עונש שמטיל בית דין . אדם מנ וּ דה אינו יכול להשתתף בקיום מצוות מסוימות ונאסר על הציבור ליצור עמו קשר . מתח טּ א - מתחנן ומבקש כמו ילד קטן המבקש דבר מה מאביו .

מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר