עמוד:63

מוזיקה לימי חג ולימי חול היהודים באתיופיה שרו וניגנו בחגים ובימי חול . בחיי היום-יום האנשים ניגנו בכלי הקשה , בכלי מיתר ובמצלתיים , אבל בימי חג רק הקייסים ( הכוהנים ) ליוו את התפילות בשירה ובנגינה על כלי הקשה . מוזיקה לחג הנגינה של הקייסים שימשה לטקסים דתיים בלבד : בחגים , בימות צום , בחתונות ובלוויות . בשבת וביום כיפור לא ניגנו . אחד מכלי ההקשה שבו ניגנו הקייסים הוא הנגריט , תוף גדול עשוי עץ , זהב או כסף המכוסה בעור . מכים בו בעזרת מקל או פטיש מעץ . היהודים באתיופיה נהגו לחגוג את החגים הנזכרים בתורה וגם את חג הסיגד , חגם המיוחד של ביתא-ישראל ( כינוי ליהודי אתיופיה . ( חג הסיגד ביטא במשך אלפי שנים את הגעגועים של יהודי אתיופיה לירושלים . רוב בני הקהילה האתיופית כבר עלו לישראל , אבל גם בארץ בני הקהילה ממשיכים לציין את החג ולחגוג אותו מדי שנה במקומות שונים . בירושלים חוגגים את החג בטיילת ארמון הנציב הצופה אל הר הבית , שבו עמד בית המקדש . את החג חוגגים בכ"ט בטקמט ( חשוון , ( 50 יום לאחר אסתסרי וֹ ( יום הכיפורים . ( משמעות המילה סיגד היא : סגידה , השתחוות . הקייסים קוראים מן האורית ( תורה , ( ומשני ספרים מן התנ"ך : " עזרא" ו"נחמיה . " בספרים אלו מתוארים שני אירועים חשובים בתולדות העם : מעמד קבלת התורה , והשיבה של בני ישראל לירושלים לאחר חורבן בית המקדש הראשון . צלילים מאתיופיה על המוזיקה של "ביתא ישראל , " וגם על חג הסיגד . 1 קראו את טקסט המידע שלפניכם .

מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר