|
|
עמוד:135
סעיף ב – בקטע מופיעים הביטויים : " מכונת תפירה מדגם ישן , " " כינור נטול מיתרים , עליו למד בשעתו ילד מילדי המשפחה פרק בנגינה , " " גלילי בד מלמלה שיצאו מן האופנה לפני כחמישים שנה " ועוד . תפקידם של ביטויי הזמן להדגיש את גילם של החפצים , ובכך לתאר היבט מסוים באישיותה של דודה יוספינה . כמו כן הם נועדו להראות שלפני עלותה ארצה חיה דודה יוספינה בסביבה שונה מאוד מהכפר הקטן בישראל , שהיו בה געגועים לעולם שחלף ואולי גם לאנשים שנעלמו מחייה , שהחפצים הללו שימרו בתודעתה זיכרונות , ואולי גם שתמיד היה לה קושי להיפרד מחפצים , כפי שעולה גם מהעימות בינה לבין הוועד . פעילות 4 צירוף הניגודים שבביטוי מעצים את כוונתו לגנות את הדודה . המילה " רוזנת" שייכת לשדה הסמנטי של מלכות ושל אצולה , ואילו המילה " אורווה" שייכת לשדה הסמנטי של בעלי החיים . הפער בין ארמון מלכות לבין אורווה הוא הפער שבין עוני לעושר , בין רוממות לעליבות . הכינוי " רוזנת האורווה" לועג לדודה על מנהגיה ועל חפציה שראו ימים טובים . ייתכן שיש בו מחאה גם על מה שנתפס כיוהרה והתנשאות של הדודה נוכח חייהם הפשוטים של המקומיים . פעילות 5 שיח על משמעותם של שמות מעשיר את הטקסט ומוסיף לו משמעות . המילה "שעועית" בשם הכפר מדגישה שוב את הפער בין ההידור שמשתקף בחפציה של הדודה יוספינה , לבין השעועית – מאכל פשוט , יום-יומי , גס משהו , המקושר עם אנשי הכפר . בנוסף לכך , כשם שזרעי השעועית ( מה שמכונה "שעועית לבנה יבשה ( " הם קטנים ודומים מאוד זה לזה , כך אנשי כפר שעועית הם אנשים קטנים חסרי צבעוניות שאינם סובלניים לשונ וּ ת . שמותיהן של הילדות שרי אלון ונחמה מתאימים לאישיותן . השם שרי אלון משקף עוצמה ( שרי נגזר מהמילה 'שררה' ואלון הוא עץ חזק וחסון ) והשם נחמה משקף את הפן האנושי , הרגיש והחומל של הילדה שהפכה לחברתה של עמליה . פעילות 6 סעיף ב – אפשר לבקש מכמה תלמידים לקרוא את מה שכתבו על יוספינה , ולומר על אילו משפטים התבססו בתשובתם . כדאי להשוות בין הבחירות והתיאורים של התלמידים . הצעה להרחבה – פעילות בקבוצות : בקשו מהתלמידים לתאר לעצמם שהם משתתפים באספה הכללית של אנשי הכפר , שבה הם מחליטים שעל דודה יוספינה לפנות את חפציה מן האסם ולעבור לדירה כמו האחרים . הנחו אותם להחליט מי יהיה ראש הוועד שיציג את הבעיה , ולתכנן מה יגיד כל אחד מהמשתתפים בישיבה ( נגד הדודה ואולי גם בזכותה ) עד קבלת החלטה . אפשר להציג את הדיון בפני הכיתה . הפעילות מזמנת התנסות בהשלמת פערים . רצף האירועים המשברי מתואר בסיפור בפסקה של שורות ספורות , והתלמידים מתבקשים " להרחיב" אותה בעזרת דמיונם ולנסח במילים את הטענות ואת הנימוקים להחלטה . לאחר הצגת ה"דיון" בכיתה כדאי להתייחס לטון הדיבור
|
|