|
|
עמוד:187
פעילות 11 פעילות זו מתמודדת עם אחת הבעיות הנפוצות בהבנת ההמנון : הקושי לראות שיש יחס של תנאי בין שני בתיו . לכך מכוונות השאלות וכן העבודה על הציטוט משירה של נעמי שמר " הכול פתוח , " שיש לו מבנה דומה . המשפט המתאר את היחס בין שני הבתים בהמנון הוא משפט ב : כל עוד יהודים יתגעגעו לציון – יש סיכוי שתקוותם תתגשם והם יחזרו לארצם . חשוב לאפשר למי שחושב אחרת להסביר את דעתו , כדי שהשיחה שתתעורר בעקבות דבריו תאפשר לו לגלות , איפה " סטה" מסוג הקשר של " אם – אז" הקיים בין שני הבתים . קטע המידע " גולי בבל " + ) מפה ) קטע המידע הזה מעגן את ההמנון בהקשר ההיסטורי והתרבותי של שיבת ציון . פעילות 4 כדאי לשאול את התלמידים למה היו הם עצמם מתגעגעים ל וּ היו נאלצים לחיות הרחק מביתם / ארצם , כלומר מה הדבר שהכי מזוהה עבורם עם תחושת " הארץ שלי , " או " הבית שלי . " אם יש עולים בכיתה או בנים או נכדים של עולים – אפשר להזמין אותם לספר על חוויה של כיסופים לציון , שהם מכירים מהבית . אם למורה יש חוויה כזו – התלמידים ודאי יסתקרנו לשמוע אותה . פעילות 5 ללחן של דון מקלין יש איכות של קינה , כמיהה ועצבות , ושל תנועה זורמת , באה-והולכת , כמו של מים ( על נהרות בבל . ( כהרחבה , אפשר להשוות בין לחן זה ללחן שונה מאוד באופיו , שחיברה הלהקה האמריקאית ה-melodians ( לחן שנעשה פופולארי מאוד בביצוע של " בוני אם ( " בביצועו של ג'ימי קליף . בשיר הזה שרים את כל הפרק בתהילים , שבו מסופר על כך שבבבל תלו הגולים את הכינורות שלהם על העצים וסירבו לשיר משירי מולדתם באומרם שלא יוכלו לשיר שירים אלו על אדמה זרה . השיר מתחיל במלים : – " By the rivers of Babylon " על נהרות בבל . זהו לחן קצבי מאוד והביצוע של ג'ימי קליף מתריס ומלא עוצמה . מול הכמיהה והעצב בלחן של דון מקלין – מהשיר של ג'ימי קליף עולה אומנם כאב , אך עולים ממנו גם נחישות , התרסה והבטחה לא לשכוח . זה הקישור לביצוע : http : // www . youtube . com / watch ? v = 1 cjcNJRzD 8 c " שיר המעלות " ( קטע מידע + הטקסט מספר תהילים ) מאחר ש " שיר המעלות" ( תהילים קכו ) הוא טקסט קשה מאוד להבנה יש להניח שהתגובה הראשונית של התלמידים כלפיו תהיה : " אני לא מבין / מבינה כלום . " ... מכיוון שכך , העבודה על הפרק תשלב בין הבנת הנקרא ועיגון הנקרא בהקשר ההיסטורי ובהקשר של הפרק עצמו – ההמנון .
|
|