|
|
עמוד:153
שם הפרק : יוצאים ממצרים ( כרך 2 עמ' ( 23 נושא הפרק בפרק שני טקסטים ספרותיים : פיוט מן ההגדה של פסח ושיר עכשווי . כל אחד מהם מתבונן ביציאת מצרים מנקודת מבט שונה – קולקטיבית או פרטית ( אך כמו שיתברר לקוראים בהמשך – פרטית רק לכאורה . ( מטרות הפרק מטרות תוכן . 1 התלמידים יתבוננו באירועים הדרמטיים , המופלאים , הנזכרים בפיוט כדי להאדיר את יציאת מצרים ואת מי שחולל אותה . . 2 התלמידים יבחינו בחלוקה התמטית של השיר – עבדות מול יציאה לחירות . . 3 התלמידים יצביעו על הזיקה בין צירוף בשיר ל"מה נשתנה" שבהגדה של פסח , המעניקה לשיר תוקף ואמינות . יעדי החינוך הלשוני . 1 התלמידים יתנסו בהבנת מילים קשות מן העברית הקדומה על-פי ההקשר . . 2 התלמידים יכירו את המבנה של תקבולת נרדפת . . 3 התלמידים יצביעו על שדה סמנטי של עבדות ועל שדה השלילה והאיסור , המתקשר גם הוא לשדה העבדות – כל זאת כחלק מהבנת מהותה של העבדות . הערות והצעות להוראת הפרק הפיוט "בצאת ישראל ממצרים" מופיע בהגדה של פסח ומפליא בשבחי ה"אדון ה" , " אלוה , " שהוציא את בני ישראל " מעם לועז . " הפיוט בנוי מרצף של תקבולות נרדפות , למשל – " הים ראה וינס / הירדן יסב לאחור , " או " ההרים תרקדו כאילים / גבעות כבני צאן ; " כל שורה בנויה משתי צלעות , כשהצלע השנייה חוזרת במילים נרדפות על הרעיון שבצלע הראשונה . זהו מבנה קישוטי האופייני לשירה קדומה ( מופיע גם במקרא , למשל בשירת הים , שמות טו . ( הרובד הלשוני בשיר הוא מאתגר . כדאי להתחיל את המפגש עם הפיוט בהאזנה לפיוט המולחן , המוכר לחלק גדול מהתלמידים . ההאזנה , ובמקרים מסוימים גם שירת הפיוט בכיתה , עשויה לסייע ב"התיידדות" עם המילים הקשות בטקסט הפיוטי . בעבודה עם תלמידים מתקדמים אפשר להציע להם להתייחס אל הטקסט כאל כתב חידה ; מבנה התקבולת , בתוספת חקירת השורשים וההקשר , יסייעו להם לפצח את המילים הלא מובנות ולשער את משמעויותיהן .
|
|