|
|
עמוד:190
הצעה להרחבה : כדאי להפנות את הילדים לציור המופיע בעמ' 128 בספר הלימוד , ולשאול מה נראה בו , איזו תחושה הוא מעורר ואילו ממרכיביו מחזקים את התחושה הזו . בעבודה עם מתקשים כדאי להקגדים ולשוחח על מה שהילדים רואים : על הדמות , על התנוחה שלה ועל ארשת פניה , על החפצים שסביבה ועל הצבעים השולטים בציור . אחר כך כדאי להתקדם לדיבור על ההשפעה על המתבונן ועל התחושה שהציור מעורר . *** השיר ג' " ינג'י" משמיע את קולו , או ליתר דיוק את וידויו של ילד , שצבע שיערו משביע אותו מרורים . בצר לו פונה הילד לאלוהים ומספר על השניות הרגשית שהוא חווה : אמו מתפעלת מראש הזהב של ילדה , אבל בפי חבריו הוא מכונה ג' " ינג . 'י" כינוי הגנאי אינו מניח לו - " אפלו בלילה בתוך-תוך כרי / יבער שערי ! ג' / ינג " ... 'י והילד ממשיך את דבריו בטרוניה " ) רבים הצבעים עמך , אדני / [ ... ] – ולמה בראת לך ילדים צהבים , / אדני , צהבים . ( " ? המפנה מתואר בסוף המונולוג - הילד מתאר חלום , המפגיש אותו עם אליהו הנביא ( המייצג פלאיות ) ועם דוד , המלך הג'ינגי' ) המייצג חסן וגבורה . ( המפגש מעניק לילד את היכולת להתייחס אל חסרונו הבולט ביותר כאל יתרון גדול . פעילות 3 השורה היא " יבער שערי" ( בית שני . ( בניגוד ל"מחמדי" ול"ראש זהב" שבבית הראשון , הקושרות את צבע השיער לדיבור האוהב והמחמיא של האם , הרי השורה " יבער שערי" שבבית השני רחוקה מלהישמע כמו מחמאה . הצבע האדום-זהוב של השיער , שבפי האם נקשר למתכת יקרה , נקשר בפי הילדים לבעירה ולשריפה ומוביל באופן קונוטטיבי לתחושה של אסון שאי אפשר להתעלם ממנו . פעילות 4 בבית השלישי הילד מתאר את היופי שהוא רואה סביבו , המתבטא בהתאמת הצבעים בטבע ובפניה של אמו . על טעות אחת של אלוהים הוא מתלונן - " ולמה בראת לך ילדים צהבים , / אדני , צהבים . " ? קריאה קולית אמורה לתת ביטוי הן להתפעלות מיפי הצבעים בעולם והן לטרונייה , כלומר התלמידים מצופים להבין את השניות בתוכן , לתכנן את הקריאה בקול ( אינטונציה שמבטאת נינוחות ושביעות רצון לעומת אינטונציה המבטאת תסכול וחוסר נחת . ( פעילות 5 בבית הרביעי ובבית השישי מתואר החלום שבו מופיע אליהו הנביא ומביא את הילד אל דוד המלך . המפגש עם הדמויות המקראיות מתואר בפעלים מן העברית המקראית ( פעלים בצירוף " ו" ההיפוך כמו " ויבוא" ופעלים עם כינויים חבורים כמו עטפני . ( השפה המקראית מדגישה את המעבר לסביבה פלאית על-זמנית ומוסיפה עוצמה לדמויות המקראיות , האמורות להעניק לילד כוחות לפתור את הבעיה הגדולה של חייו . בעבודה עם תלמידים מתקשים כדאי לספר להם במשפטים מעטים על אליהו הנביא ועל דוד המלך – על העוצמה הרוחנית-מוסרית ( של אליהו ) והצבאית ( של דוד , ( כדי שיוכלו להבין מדוע " זימנה" המשוררת את שני ענקי התרבות הללו אל השיר . אליהו ,
|
|