|
|
עמוד:101
יעדי החינוך הלשוני . 1 התלמידים יזהו ייחוס של תכונות אנושיות לדוממים בעזרת פעלים וצירופי לשון . . 2 התלמידים יתבוננו במשמעות של בחירה במין דקדוקי של שם עצם . . 3 התלמידים יתבוננו בביטויים מטפוריים ויבינו מילים בעזרת הקשרן . . 4 התלמידים יתבוננו במשמעות השימוש בסימני פיסוק . . 5 התלמידים יתנסו בקריאה בקול בהתאמה לפרשנות אישית . הערות והצעות להוראת הפרק השיר " כמו סימן בספר" מתאר את השינויים החלים בנוף עם בוא הסתיו . נורית זרחי מעניקה את התפקיד הראשי לרוח המחוללת שינויים ולציפורים המתחילות בנדידתן ומשתמשת בביטויים מטפוריים כדי לתאר את התמורות במציאות . פעילות 3 לרוח תפקיד חשוב בשיר בשינוי פני הנוף : א . היא ניכרת בשלכת , בעשב הרועד ובשינויים על פני החול ; ב . זרחי משתמשת בביטויים מטפוריים כמו " הרוח שט , " " עצי החרש כבר עשו שבת , " " רועד העשב , " " את פסיעות הקיץ / העלים החול , " " הצפרים רוגשות . " כלומר היא מייחסת התנהגויות אנושיות לדוממים ויוצרת תחושה של התכוונות בטבע ושל קרבה לבני האדם . שתי השורות המצוטטות בסעיף ב הן תיאור מטפורי : הילדים מתבקשים לתאר מה הם רואים בדמיונם כשהם קוראים את " פסיעות הקיץ" – האם הצירוף מבקש לתאר דמות המהלכת על החול ? ג . בביטוי " כבר עשו שבת" זרחי מתכוונת לשלכת . העצים " עושים" הכנות לקראת הסתיו , משביתים את פעילותם ומשירים את עליהם , כשם שבני האדם מתכוננים לשבת ומפסיקים את פעילות החול . בעבודה עם תלמידים מתקשים כדאי להסביר את הקשר בין המילה "שבת" לשורש שב"ת ולנגזרותיו " לשבות , " "שבתון" ו"שביתה" - העצים ש"עושים שבת" משביתים את הצמחת העלים , כמו בשביתה . הבחירה בהקשר של "שבת" מוסיפה נופך של חגיגיות לסתיו , כזמן של מנוחה לקראת התחדשות .
|
|