עמוד:98

יעדי החינוך הלשוני . 1 התלמידים יפיקו מידע מטקסט רב-ייצוגי . . 2 התלמידים יפיקו מידע מאתר אינטרנט , תוך שימוש במיומנויות המאה : ה-21 כתיבה והקלדה בשדה חיפוש , בחירה מתוך תוצאות עמוד החיפוש , הפקת מידע , בחינה והערכה של מידע , הקלקה וגלישה לאתר נתון , ניווט - דפדוף בין קישורים . בפרק המודפס בספר הערות והצעות להוראת הפרק המידע באתר האינטרנט מוצג באמצעים מגוונים : קטעי מידע קצרים , תוכנייה , תמונות , עלילון ( קומיקס , ( קובצי קול וסרטונים . הקריאה בטקסטים רב-ייצוגיים ובאתרי אינטרנט אינה ליניארית . הקורא מנווט את מסלול הקריאה שלו . קיימים מסלולי קריאה שונים , לכל אחד מן המסלולים יתרונות וחסרונות . הקורא מתאים את מסלול הקריאה שלו למטרת הקריאה . השליטה על הקישוריות בין הייצוגים השונים ( הטקסטים , הסרטונים , התמונות ) נמצאת בידי המשתמש . הוא בוחר את כיוון ההתקדמות ומחליט מה לקרוא קודם או איזה קישור לפתוח ומתי ( על-פי תכנית הלימודים : חינוך לשוני , עברית - שפה , ספרות ותרבות , משרד החינוך , המזכירות הפדגוגית , האגף לתכנון ולפיתוח תכניות לימודים : ירושלים התשס"ג ) בפרק המתוקשב ובאתר מופיעים טקסטים אותנטיים שנכתבו לקהל הרחב . חשוב לקיים פעילויות הטרמה עם התלמידים הזקוקים לכך , ולוודא שהם מבינים את הכתוב : אפשר לקרוא באוזניהם חלק מן הטקסטים , לקרוא אותם יחד ולשוחח על התוכן , ואף לחלק את הקריאה בין תלמידי הקבוצות , כך שכל תלמיד יקרא טקסט אחד וידווח על תוכנו לחברי קבוצתו . הפרק המודפס סיפור העם הוא מעין משל המציע דיון עקרוני הקשור למוזיקה בפרט ולאמנות בכלל : במציאות של הרועה הצעיר יוצאים בעלי החיים מן היער כדי להאזין לנגינתו , ואחד מהם - נמר מבעית - מנסה לכפות על הרועה לנגן ללא הפסקה . ברמה האלגורית מדובר בהצגה של דילמה מוסרית : למי שייכת המוזיקה ? האם למאזינים יש זכות להכתיב למוזיקאי מה ואיך לנגן ? האם למאזין אחד -

מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר